תודה רבה!
יש לסרטונים הללו המון ערך עבורי.

לנילי
תודה רבה על הסרטונים המדהימים!!!
הגיעו בדיוק בזמן עבורי.
ערוכים נכון, שפה ברורה,ונעים מאוד לפגוש
אותך כל יום עם שיעור מרתק חדש!!

שלום לך נילי. האזנתי בשקיקה לדברייך, רשמתי ואני מקווה גם ליישם. זה "קצר וקולע בול". תודה לך.

נילי הי,

לגבי הרגשות...
נניח שאני מרגישה פחד / חרדה ...אני מזהה את התחושה הזאת ואפילו יודעת לאמר לעצמי ...הי את מפחדת ...או חרדה ...הדבר גם בא לידי ביטוי פיזית...כמו: רעד, הזעה, דפיקות בחזה...תחושת נימול בכל הגוף ...ואז אני אומרת לעצמי ...אוקי תכילי את הרגש הזה ...תחבקי אותו ...תקבלי אותו ...מה הכוונה ? אם אני נמצאת בעבודה ...או בפורום מחייב אחר ...מה אני אמורה לעשות ? איך עלי להתמודד ...לתת לעצמי להמשיך לרעוד ? להסתלק מהעבודה ? לאמר לכל הסובבים אותי אני כרגע בהתקפת פחד או חרדה תתעלמו ממני לכמה דקות ? מה בדיוק אני אמורה לעשות ??? ואז החוסר אונים הזה מול הסביבה מייצר יותר פניקה ...ומכניס למין איזה סחרור ...איך מתמודדים עם זה ?
תודה.
דרך אגב אותו כנ"ל יכול להיות לגבי שאר הרגשות כמו: קנאה ...כעס גדול...תסכול ...עייפות...שעמום ...ריקנות...וכו'...

נילי הי,

התדמית החדשה עם השיער הקצר מעל הכתף ...מאוד מחמיאה לך !!!
מראה צעיר ורענן !

נילי היקרה !

האזנתי כרגע לסרטון החמישי.
כמו כל שאר הסרטונים ...ברורים, רהוטים, מעוררי מחשבה ומאוד מאוד עוזרים להבין את שעובר עלינו ...
אני מאוד מתחברת לכל מה שאת אומרת !
ישר כח !
את נותנת הרבה כח !
מחכה לסרטון הבא ...

love the video, the way you look at the camera makes me feel that you're talking only to me, which is a great feeling since the content defiantly seem like you known me even thou we never met. very useful information
must say love the new hair cut too.
Toda from the bottom of my heart, and I'm looking forward to the next video

בס"ד
קצר וקולע עם תוכן רב ומועיל .

תודה נילי, נהניתי במיוחד מדימוי המים הזורמים על אבן, תודה ושבת שלום.

הי נילי,

שמעתי בשקיקה את הסירטון החמישי, מאחר וגוף הכאב שלי כל כך כבד, ועמוס, ואני מדסקסת את הרגשות שלי, ואף חשה, ויודעת שאני הרבה פעמים מבוהלת, עד כדי דפיקות לב מבגידת הגוף והנפש, מה קורה כשיש דפיקות לב מואצות, אז אני מזהה

שאני גם מתוסכלת וגם מבוהלת, אז או.קיי, אני מזהה , חווה, מכילה, זה בסדר, זה רק רגש, איך אני יכולה לפרוק את זה רך הגוף, למש א אני צריכה לישון, זה מפריע לי להירדם, מה עושים? מה את מציעה?

כמו כן עוברת טלטלות בכלל על שאלות קיומיות על דרך חיי, אני מרגישה שאני בעבדות מודרנית, לא חיה נכון, חיה באומללות, אז אני חווה את זה דרך חרדות, כי אני מרגישה קטנה וחסרת אונים מול גלגל החיים, צריך לפרנס להתפרנס, ולשהות בעבודה שנואה שבה אני מרגישה בודדה

עד כלות, אז לאמר לעצמי,או.קיי, עכשיו הרגש המזוהה הינו פחד מבדידות, ולהכיל את זה שזה בסדר, זה רק רגש שעולה, אני לא יכולה בעבודה לפרוק את זה דרך בכי או רעד או צעקה, מה את מציעה?

בקצור באוקטובר אני עוזבת את העבודה ולא מעניין אותי מה יהיה.... :), אבל זה לא בריחה מהתמודדות, להיפך אני מחכה בהתרגשות לעשות ניקיון לגוף הריגשי, יחד עם זאת, בתוך המעבדה הזו של הרגשות שאני מנהלת בעבודה, לקחתי החלטה שאני אומללה ביותר, וצריך לעשות לזה סוף,

ולמרות הגיל ולמרות הקושי, הפיתרון יימצא, כי זה כבר מגיע למצב של או להיות או לחדול, ונכון אני לא רוצה לעשות דברים כשאני עומדת מול הקיר, אבל הגיעו מים עד נפש, בכל זאת אשמח ללמוד ממך איך מנהלים את הצורך הדחוך בשינוי שאני כבר לא דחוקה אל הקיר, אלא ממקום של שקט.

חיבוק ענק על דברייך המעודדים, אריאלה