-
מהאישי - לאוניברסלי
לפני מספר שבועות אבי התאבד.
המוות שלו, היה השלישי במספר במשפחה הגרעינית שלי, תוך פרק זמן יחסית קצר.
וכשהמוות התדפק שוב על דלתי הוא הביא איתו שלל התמודדויות רגשיות כואבות מן העבר וגם כאלו שנוצרו בהווה.
מעבר לקשר הרגשי המורכב שהיה לי עם אבי מאז היוולדי וההתמודדות עם ההשלכות של האופן בו בחר "להיפרד" מן העולם. חוויתי בתוך תקופת האבלות כאב נוסף במפגש עם החלקים היותר חשוכים והאפלים של ההתנהגות האנושית אל מול מצוקה אישית.
מה שאשתף אולי יישמע דרמטי, במיוחד עבור מי ששופט רגשות דרך השכל. אך, החיים הם הדרמות הרגשיות הכי משובחות שיש - למי שבוחרים לחיות מהלב.
למה לעשות דרמה מכל דבר?!
אני לא חובבת טלביזיה וגם אין ברשותי מכשיר כזה וכבר שנים שאני מנותקת מכבלים, אך לא מזמן צפיתי דרך האינטרנט באחד הפרקים של "איש חשוב מאד", הסדרה הדרמטית על חייו של יהודה לוי, בכיכובו שלו עצמו.
בפרק הראשון יהודה בוכה בפני מלצרית (שכמה דקות קודם נהג כלפיה בגסות רבה) ומספר לה עד כמה רע ומר לו. היא מתבוננת בו נבוכה, שואלת אותו: "אתה בסדר?" כאילו מגלה בו עניין אך למען האמת, יוצאת ידי חובה, ובנונשלנטיות מושיטה יד, מציתה ג'וינט ומעשנת.
יהודה לוי, משתף אותה בכאב האישי שלו על רקע הפרידה מבת זוגתו ובתחושה שלו ואני מצטטת "את יודעת איך זה, בטבע ככל שאתה יותר פצוע, יותר מדמם, יותר חלש, ככה יותר ויותר נבלות באות לאכול אותך. ללקק לך את האיברים הפנימיים. ללקק לך את הפצעים מבפנים".
והיא, תחת השפעה של סמים מצחקקת לה. ואז מתנצלת ואומרת לו, סליחה לא התכוונתי לצחוק ממך, אך "נבלות" לא יכולות לאכול, הן מתות...היא מתקנת את הטעות שעשה וממשיכה לצחקק...כאילו שזה מה שהוא היה צריך ממנה באותו הרגע.
ניכר שלא היו פה שום סממנים בסיסיים של הקשבה אמיתית למצוקה שלו, אמפטיה כלפי הכאב שהוא חש, חמלה על "הטעות" בבחירת המילים, שעשה במקרה.
הסצינה הזאת אמנם לקוחה מדרמה טלביזיונית, ובין אם היא מתבססת על מציאות חייו של יהודה לוי או לא היא דומה לדרמות בחיים שלי ויש להניח שגם בחיים שלכם.
הסיטואציה הזאת מאפיינת כל כך הרבה מערכות יחסים בין בני האדם.
ולכן, אישית יכולתי להזדהות עם יהודה ברגעים הללו.
הסיטואציה הזאת מתארת את מה שהרגשתי לא פעם בחיי וקיבלתי לאחרונה שוב תזכורת כואבת לכך...
- גיליתי על בשרי, מה קורה לסביבה הקרובה והרחוקה במפגש המפחיד עם סיטואציות הקשורות לכאב, מחלות, דיכאון, אובדן, אבל ומוות.
- צפיתי איך אנשים שתפיסת העולם שלהם מקובעת על "דרך מסויימת להתמודדות עם כאב, דיכאון, חרדות, מחלות ומוות" בוחרים לשפוט לחומרה ולהכפיש כשהם נתקלים בתפיסה שונה, רצונות וצרכים אחרים משלהם.
- חוויתי על בשרי את חוסר היכולת של אנשים להכיל, לקבל ולכבד דרך שונה משלהם - שבאה לידי ביטוי בהתרחקות, כוחניות, השפלות, עלבונות, רכילות, האשמות ושיימינג.
- בנוסף, איפה שחיפשתי לתומי אמפטיה, חמלה, הקשבה, נדיבות לב מצאתי בחלק מהמקרים לדאבוני בדיוק את ההיפך הגמור, ריחוק, קרירות, ניכור ואף החרמה.
- במקום בו חשבתי שאקבל תמיכה - מצאתי את עצמי עומדת כמעט לגמרי לבד במערכה מורכבת ולא פשוטה מול אנשים, קרובים, רשויות (או יותר נכון אלו העובדים שם) ועוד.
כל זה כמובן העצים את הכאב. במקום לרכך ולחבק אותו.
זר לא יבין זאת?!
כשגיליתי שבמעגל הקרוב אלי נותרו מעט מאד תומכים. מצאתי את עצמי חולקת את תחושותיי, דווקא עם אנשים זרים לי, ולמרבה הפלא, הם גילו אמפטיה, העניקו אוזן קשבת ואמרו שהם מבינים אותי לגמרי ושיתפו אותי בחוויות דומות שלהם.
הם סיפרו לי איך דווקא ברגעים הכי קשים וכואבים של חייהם הם קיבלו מנות גדושות של אכזבה, נטישה, הפניית גב, רמיסה, תוקפנות, האשמות, ציניות, השמצות, שיפוטיות, חוסר התחשבות, ועוד.
בדיעבד, זה אולי לא מפתיע. זו לא הפעם הראשונה שזה קרה לי.
אם קראתם עד כאן, אתם יודעים על מה אני מדברת. ואולי זה גם קרה לכם.
חלקכם בודאי בוחרים לשמור את הכאב לעצמכם ולהתמודד איתו באופן אינטימי (מקום טוב לבדוק מה מניע או מונע מכם לשתף עוד אנשים בכאב שלכם) אבל, אני, אני לא יודעת ל"שתוק" וחייבת לרוץ ולספר לחבר'ה ולהפוך את האישי לאוניברסלי.
למה הדרייב החזק הזה?
כי זה עשוי לעזור למישהו. ואם עזרתי לעוד אדם אחד או תרמתי במשהו להליך ההחלמה הרגשית שלו או שלה, אז אני יודעת שעשיתי את חלקי בעולם הזה.
זה לא רק הסיפור שלי. זה הסיפור של כולנו
הבנתי, כמו במשברים אחרים שעברתי בחיי, שלא יכול להיות שחוויתי התנסות רגשית כל כך מטלטלת לשווא.
הבנתי שאת מה שלמדתי על נפשי הפצועה והמדממת אני חייבת להעביר הלאה.
בחרתי להפוך את האישי לאוניברסלי ולהוציא את האמת המוחשכת החוצה לאור ובוא זמנית להביא אור למקומות החשוכים.
ראו הוזהרתם, לא יהיו פה דיבורים ניו-אייג'יים על אור, אהבה ופיזור נצנצים בהילה או סלפיים מחוייכים רק בשביל לעשות לכם נעים.
אני לא חושבת שאלו תורמים להחלמה הרגשית באמת. עבודה רגשית אמיתית היא תהליך כואב. והאמת בדיוק כמו הכאב יכולה לעיתים להיות מטלטלת, אך היא גם מעוררת, מרפאה, מאירה ומשנת חיים.
אישית, אני מאמינה שקודם כל עליכם (וזה כולל כמובן גם אותי) ללמוד איך לחבק את החושך בחייכם כדי שתוכלו לחבק אחרים כשהם נופלים לבור אפל ומשם באופן טבעי, תסלל הדרך בחזרה אל האור, יווצר חיבור בלתי אמצעי לאהבה, והנצנצים יעופו לכל עבר.
באנו חושך לחבק
אנחנו נמצאים בתקופה בה כל האנושות על פני הפלנטה עוברת טלטלות לא פשוטות.
לא צריך להרחיק לכת, כולנו רואים מה קורה לנו פה ממש מתחת לשפם בישראל.
היום אני זאת שנמצאת בבור אפל, מחר זה אתה. מחרתיים כולנו.
לא משנה אם מדובר ברמה האישית או הגלובלית.
האנושות כולה מתמודדת היום עם מחלות קשות מאי פעם, מגפות חשוכות מרפא, אסונות מעשה ידי אדם או טבע, משברים כלכליים, פשעים אכזריים, מתקפות טרור, מלחמות, בעיות בתעסוקה, קשיים בדיור ועוד.
ההישרדות של האנושות והיכולת להתגבר על האתגרים הללו, אינה תלויה רק באמונה האישית שלכם, בתפילות שלכם, בהכשרה המקצועית שלכם, בידע המנטלי או הכלים הרוחניים שרכשתם במהלך חייכם, במעמד החברתי שלכם, בזוגיות הבטוחה והיציבה שיצרתם, בכמות הכסף שיש לכם בבנק, במגוון הגאדג'טים הטכנולוגיים שברשותכם או ברמת הפופולריות שלכם בפייסבוק.
הדרך שלכם ושלי לעבור דרך הקשיים הללו תהיה קשורה באופן ישיר ליכולת לפתח חוסן נפשי ומיומנויות אנושיות של אמפטיה, הקשבה, חמלה, הוקרה, אמון, אמונה ונדיבות לב לעצמנו ולזולת.
והבחירה המודעת להיות שם אחד עבור השני - באמת (גם כשהשני שונה מאיתנו) ובמיוחד כשלאחר יש קושי אמיתי.
ולא אני לא מתכוונת לקלות הבלתי נסבלת של לעשות למישהו לייק בפייסבוק בעקבות שיתוף כואב.
אלף לייקים לא יצליחו לנחם אותי
אם יש משהו טוב שיצא מהרשתות החברתיות זה החיבור חוצה הגבולות והיכולת לתקשר כמעט עם כל בן אנוש על הפלנטה הזאת. מה שהופך אותנו באמת לכפר גלובאלי קטן.
אך למרות הקדמה הטכנולוגית, לא התקדמנו מי יודע מה מבחינת היכולות האנושיות הרגשיות שלנו. דווקא שם יש לעיתים תחושה שהאנושות נתקעה בעידן הקרח.
אני לא מדברת על היכולת להיות שם אחד עבור השני באופן וירטואלי או טקסטואלי על ידי שליחת הודעה, תמונה מעוררת השראה או שיר מרגש. בטח לא רק כשזה מתאים ונוח או עונה רק על האינטרסים שלכם להפגין את נדיבות הלב בפומבי.
אלא אני מתכוונת לצאת מגדרכם ולהיות שם אחד עבור השני בחיים האמיתיים גם בפנים וגם בחוץ.
זה מצריך מאמץ, התכוונות, וזה אף פעם לא נוח.
למה לצאת מגדרכם עבור האחר?
כי החיים שלי שלך ושל כולנו ובמיוחד של האנשים היקרים לכם ביותר תלויים בכך.
אומר הדלאי למה:
"העולם שלנו לא זקוק לעוד מצליחנים. הפלנטה שלנו זקוקה נואשות למשכיני שלום, מרפאים, משקמים, מספרי סיפורים ומאהבים מכל הסוגים. העולם זקוק לכך שאנשים יחיו היטב בכל מקומותיהם. הוא זקוק לאנשים עם אומץ מוסרי שרוצים להצטרף למאמץ לעשות את העולם ראוי למגורים והומאני. ולאיכויות אלה אין כל קשר ל'הצלחה'כפי שהיא מובנת בתרבות שלנו.
כדי לעשות את העולם טוב יותר, אין די בדיבורים על, או ידיעת הדברים בתיאוריה. יש להפשיל שרוולים, לעלות על המגרש הבוצי הזה שנקרא החיים ולהיות חלק מהוויה, החוויה והעשייה - כדי להפוך את העולם באמת למקום טוב יותר.
והתהליך הזה הוא תהליך לא נוח, מאמץ, לעיתים סיזיפי, בטוח כואב, רצוף מעידות וכשלונות וטעויות בדרך להצלחה.
ובדרך הזאת, הלמידה והדיוק נעשים תוך כדי הסכמה להיות פגיעים, להתנסות, לתהות, לטעות, ליפול שבע לקום שמונה.
והדרך הזאת, מחייבת אותי, ואתכם לשתף וללמד את מה שכבר למדתם (מניסיון החיים) וללמד את מה שעליכם עוד ללמוד.
ללמד את מה שכבר למדתי ואת מה שעליי עוד ללמוד
לא נולדתי לזוג הורים משכיני שלום, מרפאים, משקמים, מספרי סיפורים ומאהבים. דווקא בגלל זה, יש לי מאז ומתמיד צורך עז ללמוד וללמד את האיכויות האנושיות של הקשבה, אמפטיה, חמלה, הוקרה, אמון ואמונה, נדיבות לב ועוד.
הצורך הזה נולד מתוך כאב. כי לכאב יש איכות מעניינת. הוא דוחף אותנו לשים לב, להירפא ולעשות משהו בנידון. אחרת הכאב הופך לסבל מתמשך חסר משמעות.
וזו הסיבה שאני מקדישה את כל חיי ללמוד לחקור ולחפש מזור ומרפא ואת האוצרות המסתתרות מאחורי הכאבים האנושיים.
תוך כדי התנסות על המגרש אני מלמדת את מה שכבר למדתי אך גם יודעת שעליי להמשיך וללמוד עד סוף ימיי.
להלן חלק מהעקרונות שלמדתי ושאני עדיין לומדת ובוחרת ללמד תוך כדי תנועה.
כדי להיות...
- בהקשבה - עליכם להתרוקן מהעומס הרגשי שלכם
- באמפטיה - עליכם להרגיש עד תום את הכאב שלכם
- בחמלה - עליכם לעבור דרך הכעס והזעם שלכם
- בהוקרה - עליכם למצוא את הטוב גם בתוך הרע ואת היוצא דופן בתוך המובן מאליו
- באמון ואמונה - עליכם לשחרר שליטה על הרגשות, התוצאות וראיית השחורות
- בנדיבות לב - עליכם לנתק את התלות וההתנייה בין נתינה וקבלה
נשמע יחסית פשוט. פשוט. אך ממש לא קל.
זה נשמע ממש פשוט אך זה לא קל
זו בדיוק הסיבה שבחרתי לקבץ סביבי במהלך חג החנוכה מספר א/נשים, מנחים ומנחות, שמעבר להיותם מומחים ואנשי מקצוע מובילים בתחומם הם בהחלט יכולים ללמד מתוך הסיפור האישי שלהם, מתוך השראה, מידע שנבדק בשטח, לתת כלים מעשיים שעושים את העבודה הרגשית ומצויים בשימושם ובשימוש הלקוחות שלהם על בסיס יומיומי.
מדובר בקבוצה מנחים ומנחות שמחוייבים לעבודה רגשית כחלק מתהליכי ההתפתחות האישית, המינוף המקצועי ופריצות הדרך שחוו בחיים האישיים, המקצועיים והעסקיים שלהם.
כל המנחים והמנחות בכנס הזה, ללא יוצא מן הכלל, הם מרפאים, משקמים, משכיני שלום, מספרי סיפורים, מאהבים, אך יותר מכל הם לומדים ומתרגלים את האיכויות והמיומנויות האנושיות הללו על בסיס יומיומי קודם כל בחייהם שלהם ואח"כ מעבירים אותם הלאה לטובתם של אחרים.
והם התקבצו יחדיו כדי להיות שם עבורכם ובשבילכם בדרך הזאת - וביחד איתם נחבק את החושך בדרך אל האור.
כי העתיד שלכם ושל היקרים לכם ושל הדורות הבאים תלוי בזה!
-
-
אז מה יש בערכת הכנס?
-
12 מנחות ומנחים מהארץ ומחו"ל
-
6 ימים שמתחילים עם האור ומסתיימים עם החושך
-
6 ראיונות מעוררי השראה מיוחדים - בני שעה וחצי כל אחד
-
6 סדנאות עומק חווייתיות -בנות שלוש שעות כל אחת
-
2 מפגשי בונוס של שאלות ותשובות ומענה אישי ל"עיכול" וחיבוק חוויות החושך והאור מהכנס
-
30 שעות של ידע חדשני, תוכן מעורר השראה ונוגע ללב, כלים מעשיים מיוחדים מהתחום הרגשי, התנסויות רגשיות חווייתיות - מהמשובחים והמשובחות ביותר
-
-
להלן הפירוט המלא של תוכנית הכנס
-
-
הקשבה לעצמי כדרך לחיים מסוג אחר
"מה אני מרגיש?" היא שאלה שמשנה את כל החייםראיון עם שחר בן-פורת
-
-
נעים להכיר - שחר בן-פורת
מתקשר, מנחה סדנאות "חופש להרגיש" ומחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?. תלמיד של המורה הרוחנית ורדה דרור, מפתחת הדרך "חופש להיות". מאמין שהדרך לחופש פנימי עוברת דרך הרגשות שאנו רגילים להמנע מהם.
-
נילי דור האלה מארחת את שחר בן-פורת
בעולם המהיר ועתיר הגירויים חשוב לעצור ולהקשיב פנימה. הרגשות, תחושות הגוף והמחשבות שלנו מלמדים אותנו הרבה על עצמנו ומתוך זה על העולם, אם אנו מסכימים ללמוד. מתוך זה איכויות כמו יכולת הקשבה הופכות להיות חלק ממי שאנחנו והיחסים שלנו עם הסובבים אותנו משתנים ללא הכר.
בראיון עם שחר נגלה:
- מדוע קשה לנו כל כך להקשיב אחד לשני?
- מה זה אומר להקשיב לעצמנו?
- מה מאיים בלהקשיב אל תוכנו פנימה?
- הקשבה למציאות ולמסרים שהיא מביאה
- השאלה "מה אני מרגיש?" ככלי להכרות עצמית
-
-
לדבר ולהקשיב מהלב
הסיפור האישי -
מריפוי רגשי והעצמה למנהיגות והשראהסדנה חווייתית בהנחייה של נילי דור האלה
-
-
נעים להכיר- נילי דור האלה
מורת דרך לרגשות, מנטורית ומנחת קבוצות. מלווה נשים עם סיפור חיים מרגש, מורכב, כואב, כל הדרך לחיבור רגשי למהות הפנימית האמיתית ולמנהיגות של חייהן - על מנת לסייע להן להפיץ את המתנה הייחודית שלהן, להשאיר חותם משמעותי, להשפיע לטובה ולהפוך את העולם למקום יותר אוהב, חומל אמפטי וסימפטי. מומחית מס. אחת בארץ ובעולם לתרפייה ואימון צחוק. יוזמת ומפיקת הכנס "באנו חושך לחבק".
-
סדנה חווייתית בהנחיית נילי דור האלה
הסיפור האנושי מהווה את אחד הכלים הבסיסיים שהומצאו על ידי האדם למטרה אחת בלבד - הצורך לזכות בהבנת הזולת. מאז שאני זוכרת את עצמי, התכנסו סביבי נשים במעגל וסיפור לי את סיפורן האישי (עוד לפני שהפכתי להיות מנחה מקצועית). וכבר אז שמתי לב שכאשר נשים מתכנסות במעגל הן עושות זאת בעיקר על מנת לספר על עצמן ועולמן הפנימי לשתף בחוויות ובהתנסויות שלהן, להתלבט בקול רם, ולהעניק לאחרות אוזן קשובה. דרך השיתוף וההקשבה לסיפורים, נוצרו במרחב הכרות אמיתית ועמוקה, קרבה ואינטימיות יוצאת דופן, שתמיד היוו קרקע פוריה לתהליכי ריפוי, העצמה וצמיחה הן של המספרת והן של המאזינות.
הסיפור וההקשבה מהלב הם דרכים אנושיות להגיע אל האמת הפנימית שלנו במפגש הן עם החלק המואר שבנו והן עם החלק החשוך שבתוכנו.
החשיפה לסיפורה של האחרת מאפשר לנו להיפגש עם עצמנו ברובדים עמוקים שלעיתים לא היו מתאפשרים אילולא היתנו עדות לשיתוף של הזולת.
השיתוף והחשיפה מובילים לתחושה של שחרור רגשי והקלה במטענים הרגשיים שלעיתים אנו נושאות שנים על גבי שנים. עצם המוכנות להיות חשופות ופגיעות תורם להגברת האמון והבטחון העצמי, לשיפור הדימוי העצמי, לקבלה, לאהבה עצמית וגם להבנה עמוקה שאנחנו לא לגמרי לבד בסיפור הזה, שאנחנו לא כל כך מוזרות אחרי הכל.
החלמה עוצמתית ואינטגרטיבית מתרחשת כאשר האישה מספרת מנקודת מבט אישית ומתוך החוויה הייחודית שלה ולוקחת בעלות מלאה על מי שהיא הייתה, מה שהיא חוותה ומה שהיא עשתה - וכך היא גם מועצמת וגם מהווה השראה לאחרות.
בסדנה זאת, נגלה את החשיבות של אופן הסיפור ודרך ההקשבה לאירועים הכואבים בחיינו. נתחבר לחוויה של ריפוי והעצמה על ידי חשיפת הסיפור האישי, מתוך לקיחת אחריות מלאה על הסיפור, נגלה את שיעורי החיים המוצעים בסיפור ואת המתנות המסתתרות מתחת לכאב, ונקבל הזדמנויות לעלות על "הבמה" ולהוביל אחרות מתוך השראה הנובעת מסיפורי החלמה אישיים.
בסדנא אלמד אותך:- מהו כוחו של הסיפור האישי בתהליך של ריפוי, העצמה והשראה
- "הזמן יעשה שאת שלו" למה זמן אינו מרכיב בריפוי הסיפור האישי
- יצירת מרחב בטוח - איך , למה ובמי מי לחשוף את הסיפור האישי?
- כללי הזהב לשיתוף והקשבה מקודשת
- שפת הסיפור - כשפה מרפאה - או מה ההבדל בין לדבר מהראש לבין לספר מהלב?
- אותה גברת בשינוי אדרת? על ההבדל בין הנצחת הסיפור (קורבנות) להתמרת הסיפור (ריפוי והשראה)
- את לא לבד - הסיפור שלי, הסיפור שלך, הסיפור שלנו
- האומץ לצאת מהחושך ולהוציא לאור - כשהסיפור אישי עובר למרחב הציבורי
-
-
-
-
-
להתיידד עם פחד, כאב ורגשות שליליים
איך להיות באמפטיה כלפי עצמי והזולתראיון עם ורדה דרור
-
-
נעים להכיר - ורדה דרור
מפתחת הדרך "חופש להיות", מחברת הספרים "חופש להיות" ו-"1+1=1 שיחות עם ורדה דרור". מלמדת אנשים לחבר בין הרגש לשכל, ולגלות מחדש את האופן בו הדברים באמת עובדים. לראות את הטוב שבדכאון ואת המתנה שבכעס.
-
נילי דור האלה מארחת את ורדה דרור
בשונה ממה שלימדו אותנו או נהוג לחשוב, אין דבר כזה רגשות שליליים. כאבי לב גורמים לנו לפחד, לכעס, לקנאה, לייאוש, לקורבנות ולתחרות. רגשות שליליים מעידים על בעיות רגשיות כמו חוסר באהבה עצמית, בעיות נטישה, בעיות הנובעות מהבית כמו השפלה, בושה, ״אני לא מספיק טוב״ וחוסר הערכה מצד ההורים. מאחר וכך כדאי להתייחס לרגשות אלו באמפטיה.
בראיון עם ורדה נגלה:
- מדוע הרגשות השליליים הם בעצם חיוביים?
- המחיר שאנו משלמים על הדחקה, הכחשה והסתרה של הרגשות
- המתנה שאנו מקבלים כשאנו מוכנים להודות ברגשות שלנו ולרגשות שלנו
- הילד הפגוע בחיי היום יום
- כיצד להתיידד עם הפחד והרגשות ה״שליליים״?
-
-
אמפטיה - הנתיב לשלום
להיות נוכח לעצמי להיות נוכח אליךסדנה חווייתית בהנחייה של נדיר נמרוד
-
-
נעים להכיר - נדיר נמרוד
בעל תואר שני באלקטרוניקה, ומנהל הנדסה ותמיכה טכנית בחברת הי-טק. ישראלי לשעבר המתגורר בארה"ב. לפני עשרים שנה עלה על דרך רוחנית שבמרכזה היה פיתוח היכולת להיות נוכח בהווה. בעשר השנים האחרונות התמקד בלמידה, הדרכה והנחיה של תקשורת בינאישית מקרבת על פי משנתו של מארשל רוזנברג, תקשורת שבה כישורי האמפטיה והנוכחות בהווה עם האחר ועם העצמי משחקים תפקיד מרכזי. מתוך התנסות אישית ועבודה עם אחרים גילה נדיר שפיתוח היכולת לאמפטיה היא דרך מעשית שבה ניתן להגיע לשלום, הבנה ושיתוף פעולה עם הסובבים אותנו, ובכך לתרום לעולם שזקוק מאוד בתקופה זו לשלום, סובלנות וקבלת האחר.
-
סדנה חווייתית בהנחיית נדיר נמרוד
אם נשים לב באמת לאיך מתנהלות הרבה מהשיחות שלנו, נגלה שהן סוג של פינג-פינג, או מונולוג של שני דוברים במקביל. לדוגמא, אדם אחד אומר לשני: "בררר... ממש קר לי עכשיו" והשני עונה: "לי דוקא די נעים". מה בעצם קורה כאן? מה שקורה הוא שאין ממש נוכחות למציאות של האחר בהווה, אלא תגובה אוטומתית שמנסה למשוך את תשומת הלב מיד אל הדובר. הדבר נראה על פניו בלתי מזיק, לכאורה, אך כאשר מדובר בסיטואציות יותר טעונות, כשיש חילוקי דיעות או מתח בין הצדדים, סוג כזה של תקשורת בדרך כלל מוביל לתחושת ניתוק, תסכול ואפילו עוינות.
אמפטיה היא מאמץ מודע להיות עם המציאות והחוויה של האחר בהווה, כלומר להניח בצד לזמן מה את הצורך שלי להתבטא, על מנת לאפשר לך את המרחב להתבטא באופן חופשי ובטוח. מנסיוני, מאמץ כזה מתקבל כמעט תמיד בחיוב על ידי בני אדם, ופותח את ליבם ושיכלם לתקשורת איכותית שעשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, במיוחד כשיש חילוקי דיעות.
אמפטיה זהו כישור בר-השגה לאלה המעוניינים בו ואני מזמין אתכם להתנסות חיובית זו.בסדנא נדיר ילמד אותך:
- מה זה אמפטיה
- מה זה לא אמפטיה
- מהי ההשפעה החיובית שיש למתן אמפטיה
- מה זו בכלל תקשורת מקרבת ואיך אמפטיה משתלבת בה
- איך לתת אמפטיה לעצמנו
- איך לתת אמפטיה לאחר
-
-
-
-
-
״רגע, מה זאת בכלל חמלה לעזאזל?״
על אהבה עצמית, ערך עצמי, חמלה וחיות אחרותראיון עם עמיחי זלינקובסקי
-
-
נעים להכיר - עמיחי זלינקובסקי
עוזר לאנשים להקשיב ללב, ולהמשיך להקשיב ללב. חוקר ומפתח גישות וכלים ייחודיים לריפוי, צמיחה, מימוש והיזכרות עצמית. מלווה בתהליכי צמיחה אישיים וקבוצתיים, כותב, מרצה, מנחה סדנאות ומנחה קורסים להכשרת מלווי צמיחה, וגם מוסיקאי יוצר. במהלך חייו נחשף למורים ולגישות רבות של טיפול רגשי, פסיכותרפיה, מדיטציה והתפתחות נפשית ורוחנית ומתוך התנסויות אלה בשילוב עם התובנה האותנטית שלו, זיקק את התמצית המדוייקת, הייחודית והמעשית שנקראת היום גישת 'להקשיב ללב’.
-
נילי דור האלה מארחת את עמיחי זלינקובסקי
כשחשבנו על "חמלה" ביחד בהכנה לקראת הראיון הבנו שיש לנו המון רעיונות אבל בתכלס אין לנו באמת מושג. הבנו גם שבא לנו לגלות מהי חמלה אמיתית עבור הלב שלנו, מהי חמלה כמו שהלב שלנו במקום הכי עמוק שלו מבין אותה. הבנו גם שכל הרעיונות הרוחניים הישנים והידועים לא עוזרים לנו בחקירה הזאת, ואנחנו פשוט רוצים לנקות את המושג הזה מכל הידע והרעיונות הישנים לגביו, לרענן אותו, לגלות אותו מחדש בצורה חיה, להתחבר אל המשמעות העמוקה של ״חמלה״ ישירות ובצורה חוויתית, לחקור, לשאול, ולהקשיב ללב - בזמן אמת, בשידור חי. ואתם מוזמנים להצטרף אלינו להרפתקאה הזאת!!
בראיון עם עמיחי נגלה:
- מה זאת חמלה?
- איזה רעיונות ישנים ולעוסים צפים כשאנחנו חושבים על המילה ״חמלה״?
- איך אנחנו מרגישים\מגיבים כשאנחנו חושבים על המילה הזאת?
- האם הרעיונות שיש לנו לגביי ״חמלה״ נעימים לנו? האם הם חומלים כלפינו?
- איך מגלים עבור עצמנו (ולא מתוך רעיונות ישנים אלא מתוך הקשבה ללב) מהי חמלה?
- מה הקשר בין אהבה עצמית, ערך עצמי וחמלה עצמית?
- האם אפשר לחמול אחרים מבלי לחמול את עצמך? איך זה עובד הדבר הזה?
-
-
זעם השער אל העוצמה האישית
משחקים עם האש הפנימיתסדנה חווייתית בהנחייה של דר' מארק זלוצ'ין
-
-
נעים להכיר - דר' מארק זלוצ'ין
מטפל גשטלט ומנחה קבוצות, מפתח שיטת M-Focusing לטיפוח אינטליגנציה רגשית ועבודה עם "מחסומים" פנימיים. בעל תואר שלישי מהטכניון, עם התמחות במדע קוגניטיבי – תחום חדש ומרתק על הגב לבין בין חקר המוח, פסיכולוגיה ומדעי המחשב. את הידע הרחב שלו הוא מביא אל תוך תהליכי האימון המדויקים, שמשלבים בתוכם בצורה ייחודית את כלים האפקטיביים ביותר מעולם הפסיכולוגיה והאימון, יחד עם שיטות טרנספורמציה עתיקות.
-
סדנה חווייתית בהנחיית דר' מארק זלוצ'ין
אם היו עורכים תחרות של הרגשות השליליים, סביר להניח שזעם היה זוכה במקום הראשון. אחרי הכול אינספור מורים רוחניים לאורך ההיסטוריה הטיפו לאהבה וחמלה שהם - על פניו - ההיפך הגמור של הזעם. אבל אם נסתכל לאמת בעיניים, נגלה שזעם ממלא מקום קריטי בחיים שלנו, וכשאנחנו חוסמים בפנינו את הרגש הזה, אנחנו גם סוגרים בפנינו את הקצה השני של הקשת הרגשית, מאבדים את היכול לתפקד בעולם בצורה אפקטיבית.
בסדנה מארק ילמד אותך:
- שיווה וקאלי - הזוג הכי חם בין האלים ההודיים
- התפקיד ההישרדותי של הזעם ולמה אסור לנו לוותר עליו?
- הזעם והחברה "מתורבתת" ולמה זעם הפך ל"טאבו"?
- איך אנחנו עוצרים את הזעם בתוכנו ואיך נוכל להתחבר אליו מחדש?
-
-
-
-
-
המסע של להיות בן אנוש
מהוקרה אישית להוקרה אוניברסלית
ראיון עם איב (חוה) גודמן
-
-
נעים להכיר - דר' איב (חוה) גודמן
מומחית למנהיגות אינטגרטיבית ופיתוח אינטיליגנציה רגשית בדרך לחיבור לאושר. איב מפתחת ומכשירה בתוכניות למנהלים בכירים בארגונים ובקרב צוותים באוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי העולם. איב נולדה בישראל והתחנכה בארה"ב. בשני העשורים האחרונים היא התגוררה בספרד, אפריקה ובמדינות שונות באסיה. כיום מנהלת תוכנית להכשרת מנהיגים ומורים בבית ספר באינדונזיה. תלמידה אדוקה של המורה הרוחני, קרישנמורטי.
-
נילי דור האלה מארחת את איב (חוה) גודמן
האנושות נמצאת בפני צומת דרכים משמעותית. אם האנושות לא תעשה תפנית מהותית בקרוב אנו עלולים להרוס אחד את השני וכדור ארץ ימצא דרך להיפטר מאיתנו כפי שעשה עם הדינוזאורים לפנינו.
למרות שהאנושות התקדמה מהותית מבחינה טכנולוגית, מבחינה פסיכולוגית בני האנוש נשארו אכזריים ממש כפי שהיו לפני מיליוני שנים. התלבושות והמסכות אולי השתנו, אך ההתנהגיות האנושיות עדיין כוללות כפיות טובה, אכזריות, אלימות וחוסר יכולת לגלות דאגה ואמפטיה אמיתית לזולת.
בחצר האחורית של כולנו בין אם נודה בכך או לא, משגשגים ופורחים צער וסבל. לטענתה של איב, אין דבר כזה אישי וחיצוני. מה שקורה באופן אישי בחיינו הוא ביטוי של הקיום האנושי שלנו, מה שקורה שם בחוץ, גם קורה בתוכנו. לכן כל ניסיון להסיח את הדעת ולברוח מהסבל האנושי, פשוט מוסיף לאשליה שאנחנו אינדיבידואליים נפרדים במקום להבין את התלות ההדדית שקיימת בין העולם הפנימי והעולם החיצוני.בראיון עם איב נגלה:
- מה זו "גישה של הוקרה"?
- מה המשמעות של לחיות מתוך הוקרה?
- מה ההשפעה שיש להוקרה על מערכות היחסים שלנו עם אחרים
- מה הקשר בין הוקרה לבין המסע האישי שלנו בעולם?
- איך הגישה הזאת יכולה לעזור להתמודד עם אסונות, משברים וטראומות?
- כיצד הההשלכות שאנחנו עושים על העולם משפיעים על דרך תפיסת המציאות ועל חווית החיים שלנו?
- מה "הסוד" של קרישנמורטי שיכול לעזור להפסיק את הסבל האישי והאנושי
-
-
דרקון?
יש דבר כזה!סדנה חווייתית בהנחייה של חגית אלמקייס
-
-
נעים להכיר - חגית אלמקייס
חגית אלמקייס, מנחת סדנאות "מסע במילים" ומדריכה תהליכים רגשיים באמצעות כתיבה וביבליותרפיה. מלווה אנשים המחפשים שינוי בחייהם, באמצעות כתיבה אינטואיטיבית, תרפויטית, כתיבה יצירתית, דמיון מודרך, ספרות ושירה. כותבת כדרך חיים. עיתונאית וצלמת.
-
סדנה חווייתית בהנחיית חגית אלמקייס
בכל אחד מאיתנו ישנם מקומות שאנחנו לא אוהבים לפגוש, חלקים בנו שאנחנו מעדיפים לא להתעמת איתם. כשאנו מסיטים את מבטינו, אנו מאפשרים להם לגדול ללא הכרה ולתפוס מקום מרכזי בחיינו, לנהל אותנו "מאחורי הקלעים".
אני מזמינה אתכם למסע במילים, שהוא מפגש עם הצללים שנמצאים בתוכנו, עם הדרקונים, הכאבים, הפחדים, הכעסים. יחד נלמד להכיר ולהוקיר את המקומות הללו, נבין למה כדאי לנו להיישיר אליהם מבט ובעיקר איך לעבוד ו"לדבר" איתם ולגדול מתוכם.
החורף הינו התקופה החשוכה ביותר השנה, התקופה בה האור הולך ונעלם והחושך הולך וגדל מיום ליום. בסדנה נפגוש את החושך בתוכנו שמייצר עבורנו הזדמנות להדליק את האור הפנימי, אור ההכרה.
בסדנא חגית תלמד אותך:- על כוחה של הכתיבה האינטואיטיבית ככלי זמין ונגיש, המאפשר לנו להכיר אזורים בתוכנו שאינם נגישים לנו ביומיום, אזורים חשוכים לעיתים, המכוונים את חיינו מבלי שנבחין בכך
- מדוע החושך הוא הזדמנות עבורנו להדליק את אור ההכרה והמודעות וכיצד נוכל לעשות זאת
- על חשיבות ה"צללים" או ה"דרקונים" שלנו כמורה הכי גדול בחיינו ומדוע כדאי לנו לכבד את נוכחותם
- כלים וטכניקות מעולם הכתיבה והביבליותרפיה, המסייעים לנו להכיר בהשפעת ה"צללים" שלנו עלינו, כיצד לנהל עימם דיאלוג, ליצור מתוכם ולהביא לשינוי
- כיצד לקבל ואף להרעיף חיבה על המקומות החשוכים בתוכנו, להתפתח ולגדול מתוך הסיפורים האישיים שלנו, הטובים וגם הכואבים
-
-
-
-
-
לתת סיכוי לאהבה
האמונה שמגיע לי לחיות בטובראיון עם חני בורנשטיין
-
-
נעים להכיר - חני בורנשטיין
דוסית. גרושה. אמא ל-4 ילדים במשמורת מלאה. מחפשת נצחית. מומחית להתפתחות אישית, עוזרת לאנשים להתחבר לעצמם, לגעת במהות שלהם ובעיקר לאהוב את מי שהם. מעבירה תהליכי מודעות והתפתחות אנשים הרוצים לחיות את החיים ולא רק לשרת אותם. תלמידה של אברהם ליפשיץ ובעלת הבלוג 'לחיות מהות'.
-
נילי דור האלה מראיינת את חני בורנשטיין
כשוחחתי עם חני לקראת הראיון, היא אמרה "אין ספק. היו רגעים קשים בחיים שלי. רגעים בהם המוות היה הפיתרון ההגיוני היחיד שמצאתי. העולם הרגיש לי כל כך שחור ובלתי אפשרי. הכל היה תפל וריק. מאד בודד ומלא בסבל. מה שהחזיק (ומחזיק) אותי ברגעים הכי נמוכים בחיי היתה האמונה הברורה שיש דרך להרגיש טוב ושאני חייבת למצוא אותה גם כשהכל היה שחור, אפל ומאיים האמונה באהבה. האמונה שהגעתי לכאן בשביל לחיות בטוב - היא זאת שהחזיקה אותי שפויה, ודחפה אותי להמשיך לחפש. אז כן, אהבה אפשרית. לחיות בטוב זה אפשרי. גם כשהכל מראה אחרת." על כך ועוד נרחיב בשיחה המשותפת שלנו.
בראיון עם חני נגלה:
- איך מתחברים לאמונה שמגיע לי לחיות בטוב?
- מהו ההבדל בין אמון לאמונה?
- לאחוז באמונה כשהכל מרגיש "שחור"
- הדרך לפסוע בעקבות אמונה
- מהי האחריות שלי בדרך?
- כיצד ניתן למצוא את הצהר בתוך הצרה
- מה מאפשר להתמיד בדרך ליצירת חיים טובים
-
-
אופטימית באקסטרים
איך לחסן את עצמנו מפני פאסימיות, ציניות וייאושסדנא חווייתית בהנחיית חגית סימן טוב
-
-
נעים להכיר - חגית סימן-טוב
מאמינה באופטימיות-ריאלית ובחיים מתוך פליאה, אחריות מלאה. בגיל צעיר מצאה את עצמה עושה בחירות אופטימיות כדי לחיות וליהנות ממה שיש לעולם להציע, רגע לפני שנפלה לחיים של פסימיות על כל המשתמע מכך. מפתחת שיטת 'סימן טוב' לחשיבה אופטימית מנצחת. בוגרת 3 סרטני שד והשתלת כבד. זוכת 4 מדליות באולימפיאדות של מושתלים, (2003-5). אוהבת טבע, מרחבים, שקט ואוכל צבעוני וטעים. מאמינה שיצר לב האדם טוב מנעוריו, רק שקצת קשה לו לפעמים לאדם ואנחנו מקבלים את הריקושטים. (מבוסס על ידע אישי משני הצדדים).
-
סדנא חווייתית בהנחיית חגית סימן-טוב
כולנו מאחלים לעצמנו חיים פשוטים וקלים, אך לא תמיד אנחנו משיגים אותם. כי רובנו נוטים, שלא מתוך בחירה מודעת, ובחלק גדול מידי, מהזמן, לפרשנות הפסימית. אך בעוד שאת עובדות החיים איננו יכולים לשנות, הפרשנות להן- היא כולה בידיים שלנו. ופרשנות שלנו לכל ארוע היא שקובעת את התחושה שתעלה בנו בזכותו/ בגללו.
וכך: ארוע + פרשנות פסימית= תחושות רעות, קושי ומועקה. ומצד שני ארוע + פרשנות אופטימית = תחושה טובה, קלות ושינוי תוצאה = אחלה חיים!
רק פרשנות אופטימית מעוררת את התחושות הטובות אליהן אנחנו שואפים. בסדנא נבין מה היא אופטימיות ריאלית ואחראית, ונקבל כלים שיאפשרו לנו, הפחות אופטימיים מטבענו, לאמץ גישה אופטימית ע"י חשיבה אופטימית מנצחת. (כי אופטימיות מנצחת הכל).
בסדנא חגית תלמד אותנו:- מה זו אופטימיות?
- מה ההבדל בין אופטימיות לחשיבה חיובית?
- למה אנו זקוקים לאופטימיות עכשיו ובכלל?
- מה הסיבה שלפעמים האופטימיות מושמצת?
- איך מפתחים חשיבה אופטימית?
- איך ניתן לשמר אופטימיות?
- כיצד ניתן להיות אופטימיים כשבאמת רע?
- נלמד את המודל המשולש של "שיטת סימן-טוב" לחשיבה אופטימית
- ניצוק את התכנים האישיים שלנו לצלעות המשולש כדי לבסס את החשיבה האופטימית שלנו
- נכיר את תפריט הסימנים הטובים של "שיטת סימן-טוב" כדי לזכות במנות הולכות וגדלות של האופטימיות מדי יום
- ניצור לעצמנו את הבסיס לחשיבה האופטימית האישית שלנו
- נגלה את הרגש האופטימי האולטימטיבי ונלמד איך להוסיף עוד ממנו לחיינו
-
-
-
-
-
-
נדיבות לב בעסק
נתינה ואינטרסים -
"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"ראיון עם עופר איל
-
-
נעים להכיר - עופר איל
מנכ"ל "העסק שאני", החברה המובילה בארץ לליווי עסקי לבעלי עסק זעיר (1-5 עובדים). הליווי הוא יד-ביד, בקצב שלכם ובאחריות מלאה. כמי שבא מהרקע הכפול של אימון אישי ומנטורינג עסקי - עופר, ו"העסק שאני", מביאים משהו שהוא חריג בנוף הליווי העסקי בארץ. עופר, נהנה במיוחד לעבוד עם אנשים שרואים בעסק שלהם "תירוץ מעולה להגשמה אישית, לביטוי ייחודי, לנתינה רבה וכן - גם לחיים של שפע חומרי ורוחני".
-
נילי דור האלה מראיינת את עופר איל
שיחה יוצאת דופן בה נדבר על 'נדיבות לב בעסק' נחקור את הנתינה באחד המקומות המאתגרים שלה ביותר: נתינה במסגרת בה יש תשלום בעבור הנתינה. האם זו נתינה טהורה? מהם גבולות הנתינה? נתינה מקושרת פעמים רבות עם רוחניות צרופה. דווקא הסביבה העסקית מציפה החוצה שלל מיתוסים שיש לנו לגבי נדיבות ומתקפת את אופיה האמיתי בסביבה בה הרוח פוגשת את החומר.
בראיון עם עופר נגלה:- מה זאת נתינה בעסק?
- מהם גבולות הנתינה?
- איך הלקוחות תופסים את הנתינה שלנו?
- האם יש נתינה במכירה?
- האם כולנו נותנים אותו הדבר?
-
-
הצד האפל של הנתינה
או איך ליצור איזון בריא בין נתינה לקבלהסדנה חווייתית בהנחיית נילי דור האלה
-
-
נעים להכיר - נילי דור האלה
מורת דרך לרגשות, מנטורית ומנחת קבוצות. מלווה נשים עם סיפור חיים מרגש, מורכב, כואב, כל הדרך לחיבור רגשי למהות הפנימית האמיתית ולמנהיגות של חייהן - על מנת לסייע להן להפיץ את המתנה הייחודית שלהן, להשאיר חותם משמעותי, להשפיע לטובה ולהפוך את העולם למקום יותר אוהב, חומל אמפטי וסימפטי. מומחית מס. אחת בארץ ובעולם לתרפייה ואימון צחוק. יוזמת ומפיקת הכנס "באנו חושך לחבק".
-
סדנה חווייתית מסכמת עם נילי דור האלה
נתינה וקבלה אלו תהליכים שמתרחשים כל יום בחיינו, ברמה הפיזיולוגית, הרגשית, המנטלית, הרוחנית והבינאישית. בין אם אנו מודעים לכך או לא. כל הזמן אנחנו נמצאים בצד של הנותן וגם בצד של המקבל. רק שלעיתים האיזון בין השניים מופר.
ישנן סיבות רבות הן גלויות והן נסתרות מדוע אנו נותנים ומקבלים. וישנה חשיבות גדולה להבין למה, למי, מתי, איך וגם איפה אנחנו נותנים ומקבלים והאם זה משרת אותנו ואחרים באותה המידה.
אחרי הכל, מי מאיתנו לא חווה, את ההיבטים האפלים של נתינה או קבלה. או את אלה שהובילו לתחושות קשות של אכזבה, אשמה, עצב או רגשות אחרים, שכתוצאה מכך הפכו את חווית הנתינה או הקבלה לחוויה שלילית וכואבת.
בסדנה נבין מצד אחד את דפוסי הנתינה והקבלה ונגלה איך ריפוי של הרגלים הרסנים של נתינה וקבלה יכולים לשחרר אותנו מחוויות הסבל וממצבים שליליים. נלמד לייצר איזון בריא וחיובי בין נתינה לקבלה ונגלה מה ניתן לעשות כדי להמשיך ולהיות חלק מהמעגל שנהנה גם מהנתינה וגם מהקבלה ואיך אפשר להגדיל באופן משמעותי את יכולות הנתינה והקבלה שלנו לעצמנו ולזולת.
בסדנ זו נילי תלמד אותך:- מה דומה, שונה ומבדיל בין נתינה לקבלה?
- מה הופך נתינה וקבלה להרגל בריא או דפוס התנהגות הרסני?
- מה באמת מניע אותך רגשית - לתת ולקבל?
- למה יותר קל או קשה רגשית להיות בצד הנותן? בצד המקבל?
- איך לתת ולקבל באמת מהלב
- איך לדעת למה להגיד כן? ומתי ללמוד להגיד לא!
- כיצד לייצר בהירות - מה אני רוצה לתת? מה אני רוצה לקבל?
- הכנת כלי הנתינה וכלי הקיבול
- הצעדים ליצירת איזון בין נתינה לקבלה
- כיצד ליצור מעגלי נתינה וקבלה שמרחיבים ולא מגבילים אותך
-
-
-
-
-
הנה חלק מהמשובים שכתבו לנו משתתפי הכנס
-
למדתי על ההבדל בין דרכי הבעת אמפטיה לזולת ומה שהן לא, ולהכיר את התהליך החשוב כדי ולאבחן להרגיש אמפטיה כלפי עצמי. בעקבות הסדנא נזכרתי במצבים בהם הייתי זקוקה להבנה ואמפטיה, אבל כל מה ששמעתי היו ברובן כל אותן "הנחמות הטובות" , שהזכיר נדיר , ושבעצם קוממו אותי ועשו לי רע... ביניהן מתן עצות, סיפורים, המעטה וניתוחי מצב...הבנתי טוב יותר מה שקורה בתוכי במצב של עימות, ומה הם ארבעת המרכיבים החשובים – תצפית, רגשותצרכים ובקשה - שיעזרו לי, כדי שאצליח להתמודד ולעמוד בדרך הטובה ביותר עם מה שברגע זה עומד על הפרק.
ברגע זה, עולה בי המחשבה, שבמילה "בקשה" נמצא גם המונח "קשה", מה שאולי גם יכול לומר, שיש אנשים שלא יודעים או לא יכולים באמת ל ב ק ש. ומצד שני יש את אילו, שיודעים לדרוש...
מה שלקחתי מהסדנא עם נדיר נימרוד ליישום והטמעה בחיי זה להפנים ותרגל כל יום את סדר מרכיבי התהליך כדי להרגיש את האמפטיה לעצמי ולהראות אותה גם זולת. לדעת מדוע ומה אני באמת רוצה ולהביע את בקשתי בצורה ובשפה הכי כנה אמיתית. בלי אסטרטגיה או מניפולציה.
אני רוצה בין השאר, להשתדל להיות מוכנה ולקבל גם דברי ביקורת, להקשיב לדברי האחר, עד הסוף, מבלי להרגיש מיד מותקפת, שפוטה באי צדק, או שעולה בי הדחף מיד להתגונן, לתקוף בחזרה, לכעוס ולהתנגד לנאמר. להיות ביתר מודעות באילו מילים אני בוחרת לענות.
ועוד גיליתי על עצמי, שקל לי יותר להיות באמפטיה כלפי חברים או זרים, מאשר אל בן זוגי ברגעים קשים, אצלו או אצלי... אולי בגלל שלשנינו יש עבר משותף וארוך ביחד, והשוני הגדול בשפת התקשורת אצלי ואצלו, גרם לכל אחד מאיתנו, להגיע למסקנות, מחשבות , "סיפורים" ופרשנויות, על השני.
הסדנא עם נדיר נימרוד ממש הרעידה את ספוני ליבי והאירה לי מחדש הרבה אספקטים שחשובים לחיי.
האמפטיה האנושית שלו חיממה ועטפה אותי לגמרי. כולי תודה על חשיפתו האישית, על רגישותו הגבוהה, על דקות הבנתו והידע שלו. מורה ומנחה המדבר הישר לתוך הלב.
בשבילי זה היה ערב מאלף ומרתק ביותר!
תודה לך מקרב לב נדיר יקר. מי ייתן, שבזכותך, דרכך ובעזרתך ללמד ולהפיץ את היסודות ליישום האמפטיה, יוכלו עוד הרבה אנשים לממש ביניהם יותר הבנה, סובלנות, אחווה ושלום!
-
להרגיש ולחוות מחדש, פה ועכשיו, את מקום היכולות והכוחות שלי. זו הייתה הפעם היחידה והראשונה בחיי, שבה זכיתי לקבל את ההקשבה וההבנה הכי אמפטית, לחוויותי הטראומתיות, ובעזרתה יכולתי לפרק את הכאב, חוסר האונים והבושה ששכנו מאז מודחקים עמוק בתוכי, ורק המתינו שם מתי שהוא להיגאל. הרגשתי את הגיבורה הפנימית שבתוכי מתעוררת שוב, כעוף החול, לחיים, והתמלאתי כולי עם רגש גאווה מהול באושר, רוגע ושובע.
השינוי שחל בי בעקבות הסדנא, הוא שהתמלאתי באנרגיה חיובית, כולי באור, לאחר שחוויתי את החיבור עם החושך שכאב. נזכרתי איך בזמנו העזתי לצאת לדרך למסע אפוף בלא יודעין, את התקופה הקשה והשלבים שנלוו לכך, על התמורה שהשגתי בזכיית ההעצמה הפנימית, בהעזה לחיות את חיי שלי במלואם, לפעמים גם בניגוד למוסכמות החברה, ומבלי לדאוג או לחשוב על מה יגירו האחרים.
נזכרתי גם בהצלחת פעולותיי הארגוניות, האישיות והמקצועיות, שהובילוני להוקיר את עצמי מחדש. ויחד עם זאת, לדעת שבעת צרה, שאני לא לבד, ושתמיד אמצא אותך נילי יקרה, לעזור, לחזק, ולהאיר לי את הדרך.
כל סדנא שלי איתך נילי יקרה, כל כך מעשירה, תומכת, מחזקת, מוסיפה ידע, מכיילת, אנושית ומאתגרת, אשרי שזיכיתי להיות תלמידתך.
ברוכה תהיי! -
רגע לפני שאנו רוכשים יש לנו כמה שאלות...
אין ספק שיש בו היצע נפלא של מפגשים אך, אני רוצה להשתתף רק בחלק מן הראיונות והסדנאות - האם זה אפשרי?
- כן, זה בהחלט יהיה אפשרי כלומר, כל הראיונות והסדנאות יוצעו למכירה בנפרד ואז תוכלו לרכוש רק את אלה שמעניינים אתכם באופן מיוחד. (החל מה-14.1.2015)
האם אוכל לשאול שאלות למרות שאלו שידורים מוקלטים?
- בהחלט! אנו מעודדים השתתפות פעילה בזמן הראיונות והסדנאות החווייתיות של הכנס.
- מתחת להקלטות של הכנס תהיה לכם אפשרות לשאול שאלות, להגיב, לשתף באמצעות תיבת תגובות דרכה ניתן לתקשר איתנו ולקבל מאיתנו מענה.
האם ניתן להשתתף מבלי להיחשף?
- החשש הזה בהחלט מובן לנו. זה בדיוק אחד היתרונות הבולטים של השתתפות בכנס בפורמט הזה - הוא מאפשר שמירה על דיסקרטיות ואנונימיות מצד אחד ואפשרות לעשות תהליך מלא מצד שני.
- ניתן להשתתף מבלי לשתף או לשאול שאלות בכלל או שניתן לתקשר איתנו מבלי להיחשף דרך תיבת התגובות שם ניתן לכתוב שאלות או שיתופים בצורה אנונימית לגמרי ללא שם, או על ידי שימוש ב"שם בדוי" או על ידי רישום ראשי תיבות בלבד.
- כן, זה בהחלט יהיה אפשרי כלומר, כל הראיונות והסדנאות יוצעו למכירה בנפרד ואז תוכלו לרכוש רק את אלה שמעניינים אתכם באופן מיוחד. (החל מה-14.1.2015)
-
-
יחד נוכל להפיץ את האור למקומות חשוכים
כשסיימתי את תפקידי, כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בשנת 1996 אמרתי שאני רוצה לעבור למגזר העסקי ולהיות מספיק עשירה בשביל לתרום כסף לתמיכה בפעילות של הארגונים הללו מתוך הוקרה על פועלם למען אלה שחשך עליהם עולמם.
שנה שעברה הרצון הזה התחיל להתממש במציאות.
חיפשתי לתרום באופן קבוע לאחת העמותות שפועלה קרוב לליבי. במקרה (או שלא) לקוחה סיפרה לי על עמותת "יחד מחושך לאור" שהוקמה על ידי אורלי פרוינד לפני שנתיים, במטרה לממן טיפול נפשי קבוצתי ארוך טווח לגברים ונשים שחוו פגיעה מינית בילדות. מאחר שרוב הנפגעות/ים לא יכולים לממן טיפול כזה.
סיפורה האישי של אורלי, מפעל החיים שהיא הקימה והקדשת מירב זמנה בהתנדבות למען הזולת שבו את ליבי והחלטתי לאמץ את העמותה לאורך זמן.
שנה שעברה הצלחנו לגייס תרומות בעקבות המכירה של ערכת הכנס שכיסו קרוב ל-25% מעלות מימון קבוצה אחת לשנה.
השנה 10% מהרווחים של הכנס "באנו חושך לחבק" יועברו לעמותת "יחד מחושך לאור"
כדי לסייע להם המשך מימון הטיפול הנפשי הקבוצתי ופתיחת קבוצות נוספות ברחבי הארץ. -
-
ושאלת המיליון דולר...מה ההשקעה בכנס?
-
שאלה מעולה, במהלך שני הכנסים הקודמים והמוצלחים שהפקתי ואחריהם קיבלתי משובים מהמשתתפים שלפי מה שהם קיבלו מהכנס הזה הוא שווה ערך בעיניהם ל:
- כנס מקצועי בן שלושה ימים מלאים ברמה בינלאומית בבית מלון
- בכנס קיבלתי כלים שלא קיבלתי מהפסיכולוגית בטיפול של 4 חודשים
- ארבע שנות לימוד במסלול טיפולי באוניברסיטה
אם הייתי צריכה לתמחר את הכנס לפי הערך הנתפס בעיני המשתתפים הוא היה נמכר באלפי או עשרות אלפי שקלים.
למרות השווי המאד גבוה של הכנסים שאני מפיקה המחיר המלא שלו:
- ההשקעה שלך:
- בתשלום אחד - 1500 ש"ח + מע"מ (הנחה של 17%)
- בשלושה תשלומים שווים של 600 ש"ח + מע"מ כל אחד
- כנס מקצועי בן שלושה ימים מלאים ברמה בינלאומית בבית מלון
-
-
עכשיו הזמן לשריין את מקומך
ולקבל גישה ישירה לשידורים המוקלטים
ללא מגבלת זמן -
למעבר לדף התשלום המאובטח יש למלא את הפרטים בטופס שכאן למטה
-
-
-
מוזמנים ביחד איתנו לחבק את החושך,
באהבה,
נילי דור האלה
תגובות
טלי
13/12/2014
זה נשמע מדהים והייתי רוצה להשתתף... אבל המחיר אסטרונומי בעיניי :(
נילי דור האלה
04/12/2014
נורית יקירה
ראשית שמחתי לשמוע שהניתוח של בן זוגך עבר בהצלחה. שולחת איחלוי בריאות והחלמה מלאה ושלמה.
נשמח מ-א-ד לראותך גם הפעם בין משתתפי הכנס הזה.
מאחלת לך ליל טוב ושלו
שלך
נילי דור האלה
נורית ירון
04/12/2014
ניליקה יקרה מאד,
רק לפני כמה דקות שבתי מביקורי בבית החולים, לאחר שנוכחתי ונרגעתי בידיעתי שאישי עבר בהצלחה את השתלת קוצב הלב. ולפני שאמלא מחר את כל הפרטים והתשלום, לומר לך תודה על הכנס הנפלא והמאתגר שהכנת. אני עדיין זוכרת את הכנס האחרון! וכמובן שאני רוצה להשתתף גם בכנס הזה!
אז בינתיים ועד מחר, המון ברכות ותודות על עבודתך הנהדרת שלא תסולה בפז!!!
לילה טוב.