-
-
היום כולם מדברים על הצלחה קלה, מהירה ואף מתמשכת אבל לך זה עדיין לא קרה.
שאלת את עצמך – למה?
עשרות אלפי ספרים נכתבו בנושא של מימוש, הגשמה עצמית והצלחה מסחררת בן לילה,
יש מגוון עשיר של קורסים,מאמנים וערכות הדרכה שמעניקים לך את כל הכלים והנוסחאות. כולם אומרים לך שעליך רק להכניס את הנתונים האישיים שלך והחיים שלך ישתנו!… מלמדים אותך מה הן הפעולות שצריך לעשות, המחשבות שמומלץ לחשוב והאמונות שעליך לשנות, כדי להצליח בזמן קצר כך שתוכלי לעשות פריצות דרך במימדים שלא הכרת קודם.אבל אף אחד לא מדבר עלייך!
אף אחד לא מגלה לך את הנוסחא להצלחה האישית שלך, אף אחד לא מספר לך למה ההצלחה והגשמת חלומותייך טרם התחוללו אצלך…
-
את לא יושבת בחיבוק ידיים!
-
-
יכול להיות שהיית בסמינר כזה או אחר, הלכת למאמן אישי או לפסיכולוג והשתתפת במגוון סדנאות וקורסים של התפתחות אישית, מקצועית ועסקית:
- עבדת שנים כשכירה וכיום את מחוץ למעגל העבודה. את שולחת קורות חיים להמון מקומות ולא חוזרים אליך. את כבר הרבה זמן לא מצליחה למצוא עבודה חדשה. בתוך תוכך יש קול קטן שלוחש "לא רוצה לחזור לתפקידים דומים שעשיתי בעבר". עם כל יום שעובר את מאבדת את האמונה שאי פעם תמצאי עבודה טובה ומתגמלת את לא מבינה איך אישה מוכשרת כמוך בגילך לא מוצאת את עצמה ואת מקומה בעולם.שעון החול דופק לרעתך, דמי האבטלה עומדים להיגמר, את חיה על חסכונות ואלו הולכים ואוזלים, בני המשפחה מביעים חוסר שביעות רצון מהמצב ויש מתח וויכוחים רבים בבית והם מאיצים בך להתעשת על עצמך והעיקר לצאת מהבית ולהתחיל כבר לעבוד לא חשוב באיזה משרה העיקר שתביאי כבר כסף...
- פתחת סוף סוף עסק עצמאי,למדת אינספור קורסי הכשרה מקצועיים, קראת ספרים, השתתפת בכנסים. את הכי טובה בתחום שלך, את מוכשרת, את משקיעה המון זמן בעבודה, את זוכה להמון הערכה על הכישורים שלך, אבל זה לא מתבטא בהכנסות שלך. אולי אפילו שכרת מאמן עסקי או נרשמת לתכנית שנתית של ליווי עסקי, רכשת ערכות למידה רבות והלכת למפגשי נטוורקינג ואפילו עשית שיתופי פעולה. אבל עדיין את לא מגיעה לפריצת הדרך המיוחלת, עדיין את חשה חנוקה מבחינה כספית: יש לך מעט לקוחות משלמים, את נמנעת לעלות מחירים כדי לא לאבד את הלקוחות הקיימים, ההכנסות שלך מזגזגות ואת בקושי מצליחה לגמור את החודש...שלא לדבר על מצב קיומי של אי ודאות לגבי ההכנסות בחודש הבא...ומדי פעם את תוהה אולי עדיף לסגור את העסק ולחזור להיות שכירה. אחרי הכל מי צריך את הכאב ראש הזה...
- עבדת שנים כשכירה וכיום את מחוץ למעגל העבודה. את שולחת קורות חיים להמון מקומות ולא חוזרים אליך. את כבר הרבה זמן לא מצליחה למצוא עבודה חדשה. בתוך תוכך יש קול קטן שלוחש "לא רוצה לחזור לתפקידים דומים שעשיתי בעבר". עם כל יום שעובר את מאבדת את האמונה שאי פעם תמצאי עבודה טובה ומתגמלת את לא מבינה איך אישה מוכשרת כמוך בגילך לא מוצאת את עצמה ואת מקומה בעולם.שעון החול דופק לרעתך, דמי האבטלה עומדים להיגמר, את חיה על חסכונות ואלו הולכים ואוזלים, בני המשפחה מביעים חוסר שביעות רצון מהמצב ויש מתח וויכוחים רבים בבית והם מאיצים בך להתעשת על עצמך והעיקר לצאת מהבית ולהתחיל כבר לעבוד לא חשוב באיזה משרה העיקר שתביאי כבר כסף...
-
בנוסף לכל זה, החיים שלך לא היו דבש....את מתבוננת אחורה ומגלה שהחיים שלך רצופים טראומות, משברים, אתגרים ואירועים כואבים לא הספקת להתמודד עם אירוע אחד ובום נפלה עליך עוד צרה צרורה..
- הייתה לך ילדות קשה, עברת גירושין מלוכלכים או חווית אובדן בטרם עת של בעל או קרוב משפחה משמעותי אחר והאובדן עדיין מנהל אותך ואת מתקשה לחזור לחיים. הלכת לקבוצת תמיכה, היית בטיפול פסיכולוגי ממושך, נעזרת ביועצים ועובדים סוציאלים, אך עדיין את לא ישנה טוב בלילות, את לא מעקלת את מה שקרה לך, כמעט שאינך צוחקת בכלל וגם הבכי נעול עמוק בפנים. החברים לא מבינים אותך או מתרחקים ממך,ואת מרגישה שהחיים עוברים לידך ואת מחמיצה אותם...
- כבר נמאס לך להיות לבד. את כמהה למצוא בן זוג ראוי. הלכת למאמן לזוגיות, למדת איך להתנהג בדייטים, נרשמת לאתרי הכרויות, ניהלת צ'אטים עם עשרות גברים בפייסבוק, נסעת לטיולי פנויים-פנויות השתתפת בסדנאות, ועדיין אביר חלומותיך לא הגיע בדהרה אל סף ביתך. את מוצאת את עצמך מתפשרת, מנהלת קשרים עם הגברים הלא נכונים. העיקר לא להיות לבד. אולי כבר הרמת ידיים ואיבדת את האמונה שאי פעם תמצאי זוגיות אוהבת.
- את שונאת את הגוף שלך אחרי שניסית לרזות בכל דרך אפשרית, הלכת ליועצות תזונה, ספרת קלוריות, הפרדת בין סוגי מאכלים, עשית ניקוי רעלים ושתית מיץ עשב חיטה כל בוקר – מה לא?! אבל בסוף את שוב חוזרת לזלול בכמויות ומפצה את עצמך בעוגות וכמויות אדירות של אוכל. את מאבדת את עצמך בתוך בולמוסי אכילה בלתי נשלטים. כל מש שלמדת על אכילה בריאה ומאוזנת עף מהחלון באותו רגע, ויותר גרוע, את זוכרת את המילים של יועצת התזונה ושונאת את עצמך על כך שאת לא עומדת בפיתוי.
את יודעת ומבינה כל מה שצריך לעשות כדי לשנות את המצב. את מבינה בתיאוריה איך להתגבר על המשבר, מה נדרש כדי למצוא בן זוג ראוי ומה עליך לעדות כדי לשמור על תזונה בריאה, איך מנהלים תקציב מאוזן אבל תכל'ס את תקועה ולא מיישמת שום דבר בפועל וזה מנהל אותך...
-
גורל? חוסר מזל? קארמה? חוסר משמעת וכוח רצון? חוסר בטחון עצמי?
-
יכול להיות שאת גם שואלת את עצמך
- איך זה שאת אישה כל כך מודעת ומשכילה ויש לך המון ידע וארגז כלים מאובזר היטב שיכולים לעזור לך להשיג את מבוקשך, ובכל זאת, כאילו יש מסך שקוף שעומד בינך לבין היכולת להניע את עצמך ולעשות את הדברים שיקדמו אותך לעבר החלומות שלך?
- איך יכול להיות שאת כבר עושה פעולות כאלה ואחרות, אך קצב ההתקדמות שלך כל כך איטי ומייגע ואת תוהה מתי כבר אם בכלל תגיע פריצת הדרך המיוחלת שלך?
- איך זה שאת שפעם הזיזה הרים ועבדה כמו 10 אנשי צוות, מרגישה תשישות, חוסר אנרגיה, כאילו עננה כבדה רובצת עליך ופשוט אין לך כוח, חשק או מוטיבציה להניע את עצמך?
יתכן שהספק מתחיל לחלחל בתוכך אולי בחיים כבר לא תצליחי, אולי כבר מאוחר בגילך להתחיל מהתחלה.
אולי את חושבת לעצמך "אני כישלון גמור", ואליו מתווספים הלקאה עצמית ובושה...
יכול להיות שאת מסתכלת סביבך ורואה חברות, קולגות,קרובות משפחה – שאין להן דאגות כלכליות ומרוויחות הרבה כסף, שאין להן בעיות במשפחה ויש להן זוגיות מאושרת, שלא מדשדשות שנים באותו המקום ומגשימות את החלומות שלהן בקלות ובלי מאמץ!
את משווה את עצמך אליהן ומתמלאת קנאה ...
- איך זה שאת אישה כל כך מודעת ומשכילה ויש לך המון ידע וארגז כלים מאובזר היטב שיכולים לעזור לך להשיג את מבוקשך, ובכל זאת, כאילו יש מסך שקוף שעומד בינך לבין היכולת להניע את עצמך ולעשות את הדברים שיקדמו אותך לעבר החלומות שלך?
-
את לא מבינה, מה יש להן שלך אין? ועם כל יום שעובר, החלומות שלך הולכים ומתרחקים ממך ...
-
גם טובה אופק חיכתה 20 שנה להגשים את החלום שלה...
-
-
אז מה באמת עומד בינך לבין הגשמת חלומותייך?
ולמה האימון הרגיל להצלחה לא תמיד עובד?
-
מה שעומד בינך לבין הגשמת חלומותייך - זו את!
יותר נכון – אלו הרגשות שלך.
וליתר דיוק – הפסולת הרגשית שהצטברה אצלך בגוף במהלך כל חייך ויצרה חסימה שמנהלת לך את החיים עד עצם היום הזה.
זאת הסיבה העיקרית שאימונים רגילים וקורסים של מודעות עצמית או חשיבה חיובית לא עובדים או לא מחזיקים לאורך זמן.
מאמנים ומורים מלמדים אותך מה צריך לעשות על מנת להשיג מטרה מסויימת. ואומרים לך לשנות את אופן החשיבה שלך (אמונות מגבילות הם קוראים להם) ולהחליפם במנטרות חיוביות כדאי להגיע להצלחה שאת מפנטזת עליה.
אבל מעטים אם בכלל, מתייחסים לרגשות שלך.
ואם כבר מתייחסים, אז מבקשים ממך לשלוט ברגשות, לנטרל את הרגשות, אפילו להיגמל מרגשות, העיקר לשמור על קור רוח ואיפוק כדי שהרגשות לא יפריעו לך בדרך להצלחה.
לו רק היית יודעת כמה זה מטעה ומוליך אותך שולל!
את לא מכונה. את בת אדם בשר ודם ואת יצור רגיש ומרגיש. אי אפשר לעצור רגשות. אסור לעצור את הרגשות! ואני אגיד יותר מזה...זה אפילו מסוכן לעצור את הרגשות!
ברגע שאת "מפסיקה להרגיש" מתכחשת או מדכאת את הרגשות שלך, מנסה לשלוט ברגשות או להתעלם מהם – את פשוט תוקעת את עצמך במקום וחוסמת לך את האפשרות לנוע לעבר מימוש החלומות שלך!כל פעם שאת מרגישה אבל לא באמת משחררת את הרגשות שלך, את מאפשרת לגוף שלך לייצר פסולת ביו-רגשית ויוצרת בגוף "מטען רגשי עודף" שיוצר מעין מסך בינך ובין החיים, גורם להמון בלבול ואז את מוצאת את עצמך מתלוננת על תקיעות ועל נפילות חוזרות ונשנות לאותם הבורות.
להבין את כל זה בשכל זה נפלא אבל לא להרגיש - זה מה שמרחיק אותך ממי שאת וממה שאת באמת רוצה להשיג בחייך.
-
אולגה ריכלין מעידה שלהתחבר לרגשות זה לא סתם מילים...
-
-
איך נוצרת הפסולת הביו-רגשית בגוף שלך?
-
- האם ידעת שיש תהליכים ביו-כימים בגוף שלך שמלווים כל רגש?
- האם ידעת כמה חשוב לפנות את הפסולת שנוצרת כתוצאה מהתהליכים האלה?
- האם ידעת שצחוק, בכי, רעד וזעקה הם חלק מהדרכים הטבעיות של הגוף לפנות את אותם כימיקלים?
האמת שגם אני לא ידעתי. את זה לא מלמדים אף אחד. אז תני לי לגלות לך את מה שלא לימדו אותך בבית הספר.
כל אירוע שאת חווה במהלך חייך מלווה בתגובה רגשית בעוצמות משתנות בהתאם לאירוע. כאשר את חווה פחד, כעס, שעמום, או עצב, מיידית משתחררים חומרים כימיים והגוף יוצא מאיזון במטרה לקרוא אותך לפעולה.
במצב נורמלי מופעלים באופן טבעי מנגנונים שונים, שנועדו לפרק את אותם כימיקלים על ידי תנועה וקול (כמו צחוק, בכי, זעקה, רעד) ולהחזיר את גוף לאיזון.במידה ומנגנונים אלה לא פועלים כראוי, מצטברת בגוף "פסולת ביו-רגשית". כל זה קורה ברמת התא של הגוף שלך.
כשאת מנסה לשלוט ברגשות שלך או עושה הכל כדי לא לאבד שליטה (לשלוט ברעד, בצחוק, בדמעות בקול...) את בעצם עוצרת את התהליך של פירוק הכימיקלים שהשתחררו בזמן שהרגשת ואלו נאגרים בתוכך בצורת פסולת ביו-רגשית ולמעשה במקום שאת תנהלי את חייך, הרגשות משתלטים עליך ומנהלים אותך.
זו עובדה מדעית: הרבה מאד מאמרים ומחקרים נעשו בתחום שמעידים על כך שערימות הפסולת הביו-רגשית פשוט מנהלות אותך במקום שאת תנהלי אותם!
בינתיים הימים עוברים, ואת מוצאת את עצמך מאשימה אחרים ואת עצמך בנסיבות או מציאות חייך. מתגוננת, או פשוט חווה שיתוק ולא מצליחה להביא את עצמך לידי ביטוי ולהוציא את מה שיש בתוכך החוצה. כל מה שזה אומר, זה שלמעשה את מופעלת על ידי הרגשות שלך כמו בובה על החוט וכל הבחירות, ההחלטות והעשייה או אי העשייה שלך מוכתבים על ידי הרגשות שלך.
איך נראית המציאות הזו בחייך? די עגומה!
את עצובה ללא סיבה "הגיונית" גם כשקורים לך דברים משמחים. את מתווכחת או צועקת על האנשים הכי קרובים אליך בגלל איזה שטות לא חשובה. את מגיבה בצורה חסרת כל פרופורציה ביחס למקרה במציאות. את לא ישנה טוב בלילות, את מתעוררת בבוקר בלי חשק בכלל לצאת מהמיטה, את מתבודדת ואין לך סבלנות לדבר עם אף אחד, צלחות נופלות לך מהידיים ללא כל סיבה נראית לעין, את יוצאת למסעות קניות ומגהצת את כרטיס האשראי ללא הכרה גם כשארון הבגדים שלך מפוצץ, ואת מוצאת את עצמך נוברת במקרר גם כשאת לא באמת רעבה... ויש עוד דוגמאות אינספור.
וזה עוד לא הכל: הפסולת הביו-רגשית הזו נוצרה בעבר הרחוק, הורסת לך בהווה, וסוללת את הדרך להחריב לך גם את העתיד!
-
אי-פינוי של הפסולת הביו-רגשית
הדרך הסלולה לתקיעות בחיים מחלות קשות או דיכאון
נסי להיזכר לרגע ...
- מתי בפעם האחרונה התגלגלת מצחוק מכל הלב?
- מתי לא נלחמת עם הדמעות? וכל פעם שעלה מחנק בגרון עשית הכל כדי לדחוק את הגוש כמה שיותר עמוק (לפעמים על ידי אוכל, סיגריות, קפה או יין).
- מתי הרשת לעצמך בפעם האחרונה לשחרר איזה צעקה טובה לאוויר?
ברגע שאת לא נותנות לרגש או יותר נכון לכימיקלים הנלווים אליו להתפרק מהגוף בעזרת מנגנוני הפורקן והריפוי הטבעיים, את מתחילה לבנות בתוך תוכך "פסולת ביו-כימית" (הידועה גם בשם, מטען רגשי, או "גוף כאב").
בואי לרגע נסתכל על היבט גופני אחר שיש בו תהליך של ניקוי ופינוי שאת בטח מכירה. וזה נראה לך מובן מאליו וטבעי.
למשל להתפנות בשירותים על ידי השתנה, או מתן צואה כדי להוציא את הפסולת שנוצרה מתהליכי עיכול של מה ששתית או אכלת. או להזיע כדי לשחרר רעלים דרך העור, או לנשום כדי לשחרר חמצן דו-פחמני ועוד ועוד ועוד.
האם את יכולה לתאר לעצמך מה היה קורה אילולא היית מפסיקה להוציא את הפסולת מהמערכת? הנקודה ברורה.
מה שחשוב שתזכרי, שאותו דבר בדיוק חל על הרגשות הלא מפורקים שלך. הפסולת הביו-רגשית שהצטברה בגוף הופכת לקרקע פורייה עבור התקפי חרדה, הפרעות אכילה, שמירת טינה, דיכאון עמוק וגם מחלות פיזיות בדרגות קושי שונות כמו, פרקינסון, לחץ דם גבוה, אולקוס, שבץ מוחי, סכרת, סרטן ועוד.
זה בדרך כלל לא קורה מיד. זה קורה בהדרגה עד שבוקר אחד את מתעוררת ולא מבינה איך זה קרה לך. איך זה שאת חולה או מדוכאת..בהתחלה זה יתבטא ביחסים מעורערים שלך עם עצמך ועם הסביבה שלך. ביקורת בלתי פוסקת, תלונתיות מתמדת, תחושת קורבנות, חוסר יכולת ליהנות ממה שיש, מצבי רוח משתנים, חוסר איכפתיות, חוסר מוטיבציה, תשישות,...
וזה יכול להחמיר ולהפוך להתנהגות הרסנית כמו התמכרויות לאוכל, אלכוהול, תרופות, סמים, מין, קניות. מחשבות טורדניות. ציניות ועוינות כלפי אחרים ועוד.
-
כדי להשתחרר מהרגשות השליליים ולהשיג את החלומות והחיים שתמיד רצית דרושים שני שלבים:
השלב הראשון - לקרוא את הטקסט שקראת ממש עכשיו!
(כן, אם קראת את כל הטקסט זה אומר שסיימת את החלק הראשון בתהליך ורק על זה כבר מגיע לך קולולולולולולו!)
השלב השני - לעבוד על הרגשות בצורה אינטנסיבית ומתגמלת!
מזמינה אותך לעבוד איתי באופן אישי על הרגשות שלך, לנקות אותם, ולגרום להם לעזור לך להשיג את החלומות שאף פעם לא חשבת, האמנת או אפילו דמיינת שאפשריים עבורך.כל הפרטים כאן בקישור הזה
שלך באהבה,
נילי דור האלה
עדי
26/02/2015
הי נילי, תודה על מאמר, שמשקף את המציאות שלי באופן כמעט מלא. אני אשמח לשמוע פרטים נוספים לגבי "תהליך הניקןי" מהמעמסה הריגשית. כך שאוכל לפתוח דף חדש בחיי האפרוריים.
היי עדי
תודה על השיתוף, הכנות וגילוי הלב האמיץ על הכאב שאת חווה. זה לא מובן מאליו. וזה שלב חיוני בדרך. להודות ולהכיר בכך, וכמה חשוב באמת לקבל עזרה. אשמח להיות שם איתך ועבורך ולהקנות לך את כל הידע, הכלים והדרכים הכי פשוטות וזמינות לניקוי רגשות (מבוססות על חכמת הגוף הקדומה). ואין לי ספק שגם אם יהיו עוד ימים אפרוריים בחייך, כבר תוכלי לגשת אליהם אחרת מהיום.
שלך
נילי דור האלה
אילת
26/02/2015
תודה מאיר עיניים
תודה לך אילת :) שמחתי להאיר - ב-אלף !
נילי דור האלה
אסתר
26/02/2015
מובן
תגובות