ולמה כל כך חשוב להבחין בין השניים?

הדרכה אינטרנטית מקצועית, חוויתית מעשית מקיפה
עם נילי דור האלה

יום ראשון ה-21.8.2018

בין השעות 19:00-21:00

בהדרכה המקצועית המעשית והמקיפה הזאת אחשוף בפניך:

• מהי בעצם אמנות שאילת השאלות ולמה חשוב שתלמדי אותה ואיך זה יתרום לך אישית, מקצועית ועסקית?
• "כשאת שואלת ..." למה את מתכוונת?
  על חשיבות הכוונה, ההכוונה והכיוון מאחורי השאלות שאנחנו שואלות בכלל ובקשר לגילוי השליחות בפרט
• מהי עוצמתן של שאלות?ואילו שאלות מובילות לתשובות מעצימות ועוצמתיות?
• איך שאלת ה"איך" הופכת משאלה מקדמת לשאלה מכשילה בגילוי השליחות שלנו?
• מודל י.נ.ש.ו.פ.ה לתהליך שאילת שאלות
  המודל שיעזור לך באופן אישי וגם באופן מקצועי עם הא.נשים שאת מלווה בשליחות המקצועית שלך
• הדגמה ולמידה חווייתית פעילה בשידור חי עם אחת מהמשתתפות :)
  (מסקרן אותי כבר לגלות מי תהיה המתושאלת המאושרת)
• מהן תשע השאלות הכי משמעותיות שעליך להכיר כדי לגלות את השליחות שלך?
• הצעה מרגשת, ייחודית ומתגמלת, שאם תשאלי אותי (למרות שאני משוחדת), זו המתנה הכי גדולה שתוכלי להעניק לעצמך!
• מענה על שאלות ספציפיות שיש לך בנושא ההדרכה

הייתי ילדה סקרנית.

שאלתי הרבה מאד שאלות בילדותי.

רציתי להבין דברים לעומק.

אך, אני זוכרת את הרגע המכונן, בו חזרתי הביתה ממבדקי קצונה, עם שפע של שאלות (בידע כללי) רשומות על גבי מפית. שאלות שלא ידעתי עליהן את התשובות. רצתי במעלה המדרגות היישר אל תוך חדר השינה של הורי (שנחשבו אלופים בתחום) והתחלתי ל"הפגיז" אותם בשאלות במטרה כמובן לגלות את התשובות.

מייד ראיתי את המבט המאוכזב על פניהם.

אליו התלווה "אני לא מאמינה שילדה שסיימה תיכון לא יודעת את התשובות לשאלות הללו", שנאמר בנימה של בוז.

חשתי מיד איך תחושת העלבון ממלאת אותי.

כעסתי וסיננתי מבין שיני: "נכון, אני לא יודעת. בדיוק בשביל זה באתי לשאול - כדי לדעת".

הסתובבתי והלכתי לחדר שלי ובכיתי כמה שעות טובות.

מאז, במשך שנים ארוכות, לא העזתי לשאול.

לא הייתי מוכנה שוב להסתכן בקבלת תגובה מעליבה שכזאת.

אני מניחה, שהאירוע הזה גרם לי להבין ואחר כך גם להאמין ש"מי ששואלת מסתכנת בלהיראות מטומטמת".

אז עדיף לשתוק.

לקוות שאיכשהו התשובות יגיעו מאליהן.

עד שיום אחד גיליתי, ששאילת שאלות זה אחד הכישרונות שהתברכתי בהם.

ולא, אני לא מתכוונת לסוג השאלות ששואלים במבחנים בבית הספר או במשחקי טריוויה.

אלא בסוג השאלות הלא טריוויאליות שמשנות חיים.

שאלות ייחודיות, מרגשות שמתגמלות אותנו בתשובות שיוצרות לנו את החיים שבאמת נועדנו לחיות.

אימא, תגידי לי, למה?

שאילת שאלות הפכה להיות אמנות נדירה, אם לא אבודה.

למרות שכולנו, בהיותנו בנות 3-4 שאלנו שאלות. הרבה שאלות.

בעיקר שאלנו בצורה כמעט אובססיבית:

"אימא, למה? אימא, למה לא?"

אבל ככל שאנחנו מתבגרות אנחנו שואלות פחות ופחות.

נדמה לעיתים שהרב המוחלט מסתובבות עם נקודות וסימני קריאה!

אפילו אנחנו, כנשות מקצוע מנוסות, שנוהגות לשאול שאלות, לעיתים גם אנחנו שוכחות לעצור, לשאול, לחקור, לברר לעומק את אמיתות הדברים.

וגם אז לא תמיד אנחנו שואלות את השאלות הנכונות.

בבתי הספר תיגמלו אותנו על "הקאת" התשובות הנכונות, ממש כמו בתגובה של הורי בסיפור שלמעלה.

בהמשך, במקומות העבודה, מתגמלים את אלו שעונות על שאלות ויודעות את התשובות שמצופה מהן לענות.

יש פחות אהדה, בלשון המעטה, כלפי אלו ששואלות שאלות, מה שבמרבית המקרים עלול להיתפס כהתנגדות לסמכות או ניסיון לערער עליה.

ואני אומרת, ברוכה השואלת, כי זאת ששואלת לא רק רוצה לקבל תשובה, אלא יש לה מה להגיד לעולם, וזה אחד המאפיינים הבולטים של שליחה.

בכלל, הטלת ספק בדמות סמכות (בצורה של שאילת שאלות) זוכה, במרבית המקרים,  לסוג של "ענישה" כמו נידוי והדרה, מאחר וזו נתפסת כ"מאיימת" על הסדר הקיים.

ומרגילה אותנו לדכא את הצורף והדחף להציב סימני שאלה, לחקור, להבין ולברר. 

בעולם של היום כשהכל כל כך מהיר, מצפים מאיתנו שהדברים ייעשו כבר אתמול ושיהיו לנו תשובות ב"שלוף".

אנחנו מצידנו, לומדות למהר לקפוץ למסקנות וישר מגיבות ורצות לעשות במקום לעצור ולשאול שאלות.

ככה הורגלנו - לא לתהות לגבי השאלה עצמה ולאיזה איכות של תשובות היא מובילה אותנו.

מה שכמובן משפיע לרעה על איכות התשובות שניתן לעצמנו, ואז נקבל החלטות שגויות וזה מן הסתם גם עלול לפגוע בתוצאות שנשיג.

לשאול או לא לשאול?! זאת כבר לא השאלה

על אחת כמה וכמה, כשאנחנו מגיעות לנושאים עמוקים - כמו מהות ומשמעות החיים.

כשאנחנו רוצות למצוא פתרונות טובים לבעיות שמעסיקות ומטרידות אותנו או את האנשים הקרובים לנו או הלקוחות שלנו.

ובמיוחד כשמדובר בגילוי השליחות המקצועית שלנו.

אי אפשר שלא לעצור.

ולעורר מחדש את אמנות שאילות השאלות.

וזו בדיוק הסיבה שבחרתי לערוך את ההדרכה הזאת וללמד אותך לא רק למה חשוב לשאול, או מה לשאול, אלא במיוחד איך לשאול שאלות!

נעים מאד, שמי נילי דור האלה

אני מנטורית ומורת דרך לרגשות.

אני מלווה בעיקר "מרפאות", שעוסקות בתחום הטיפול, האימון, ההנחייה והייעוץ. 

אני מאמינה שכגודל הכאב שחווינו בחיים שלנו, כך גודל העוצמה וגודל האחריות המוטלת עלינו בשליחות המקצועית שלנו.

נשים שעוסקות בתחומי הריפוי השונים והמגוונים, שנועדו לחולל טרנספורמציה אמיתית על פני כדור ארץ, מבינות שהשליחותהמקצועית הייחודית שלהן מתגבשת גם מתוך החוויות הטראומטיות, הכאבים והמשברים שהן חוו במהלך חייהן. 

זה הסיפור שלי וזה הסיפור של הנשים שאני מלווה במסע הגיבורה שלהן.

אני צועדת ביחד איתן יד ביד את הדרך, ומסייעת להן לגבש, ללטש ולממש שליחות חיים מרפאה, מעצימה, מתגמלת ומעוררת השראה.

אני עושה זאת בליווי עוטף ומחבק ביחד עם היכולת המבורכת שלי לשאול את השאלות הנכונות בזמן הנכון לגילוי וחשיפת חומרי הגלם המשובחים ביותר שנמצאים בתוכן.

ביחד אנחנו צועדות כל הדרך לחיבור למהות הפנימית האמיתית, למתן משמעות חדשה לסבל שנגרם כתוצאה מטראומות ומשברים ולחיבור למנהיגות יעילה מועילה מטיבה, שופעת ומשפיעה לטובה.

על מנת שהן תוכלנה להפיץ את הניחוח של הסגולה הייחודית שלהן, להשאיר חותם משמעותי,  ולהפוך את העולם למקום יותר רגיש ומרגיש, אמפטי וחומל.

אני מאמינה ששליחות מרגישים קודם כל בלב (והדרך לשם כרוכה בלהרגיש גם כאב), ושליחות מקצועית זה עסק עם מבוסס רגשות.

כדי להגיע ללב חלק מהתפקיד שלי זה לעזור לעשות "סדר" במרחב הרגשי, לדבר "רגשית שוטפת, וללמד כיצד לכלכל את הרגשות בתבונה על מנת שלא יקלקלו לך את המימוש וההגשמה.

כמו כן, כתבתי את המדריך "ספר הוראות השימוש וההפעלה של רגשות" ואת הספר המעשי "איך להפוך סיפור חיים כואב לשליחות מתגמלת מהלב".

אני מאמינה שאם הנושא הזה בוער בקרבך, את תהפכי עולמות ותעשי כל שביכולתך כדי לפנות לעצמך את הערב ולהצטרף אלי לערב גדוש בחומר משובח ורלבנטי שיעזור לך לשאול שאלות בצורה כל כך חדה ומדוייקת כך שיובילו אותך ואת הלקוחות שלך למציאת התשובות הטובות, המטיבות, היעילות והמועילות ביותר.

מתרגשת לעמוד לרשותך ושרותך בהדרכה הזאת ובכלל,

חיבוק חם ועוטף,