-
מטפלת, מאמנת, מנחה:
-
מה ההבדל בין גילוי ייעוד הנשמה
לבין דיוק ומימוש השליחות המקצועית
-
ולמה כל כך חשוב להבחין בין השניים?
-
האם גם את שוברת לעצמך את הראש ומתחבטת בשאלה:
"איך יכול להיות שיש לי ידע מקצועי מקיף, ארגז כלים עשיר ומגוון, אינספור כישרונות וכל כך הרבה מה לתת לעולם, אז איך זה שאני ולא מצליחה להביא את כל הטוב הזה לידי ביטוי וגם להתפרנס מכך בכבוד?"
מרגישה תקועה ותחושת ההחמצה אוכלת אותך מבפנים?
אז ההדרכה הזאת בול בשבילך!
-
הצטרפי אלינו עכשיו
-
להדרכה אינטרנטית מקצועית, חוויתית מעשית מקיפה
עם נילי דור האלה -
-
יום רביעי ה-1.5.2019
בין השעות 20:00-22:00
-
-
ההדרכה מוגשת לך כשרות חינם
אך מספר המקומות מוגבל בהחלט!
-
-
בהדרכה המקצועית המעשית והמקיפה
אחשוף בפניך:
-
- איפה באמת נמצא יעוד הנשמה?
(ולמה את כבר יכולה להפסיק לחפש אותו בכל המקומות הלא נכונים) - האם לנו, נשות המקצוע יש יותר מיעוד אחד?
- מה ההבדל בין יעוד נשמתי לבין שליחות מקצועית?
- מה לעשות כשאת נמשכת לכמה כיוונים ומרב התלבטות לא יודעת לאיזה כיוון להתחיל ללכת?
- איך תדעי שהכיוון שבחרת הוא באמת הכיוון המדוייק לך?
- מה המשמעות המעשית של גילוי ודיוק השליחות המקצועית שלך?
- מה זה אומר לממש את השליחות המקצועית שלך באופן מלא?
- איך אפשר להתפרנס מהשליחות המקצועית בכבוד?
- הצעה מרגשת, ייחודית ומתגמלת, שאם תשאלי אותי (למרות שאני משוחדת), זו המתנה הכי גדולה שתוכלי להעניק לעצמך במסע הגיבורה לגילוי ודיוק השליחות המקצועית שלך!
- מענה על שאלות ספציפיות שיש לך בנושא ההדרכה
- איפה באמת נמצא יעוד הנשמה?
-
אם השאלות הללו מטרידות אותך ולא נותנות לך מנוח
בהדרכה הזאת סוף סוף מישהי תעזור לך
לגלות את התשובות המדוייקות עבורך
למקד אותך ולעשות לך סדר בבלאגן
-
-
-
-
כשהייתי ילדה קטנה, תמיד נמשכתי לשני כיוונים שונים.
כשהיו שואלים אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?
הייתי עונה: "וטרינרית או מעצבת".
לא הייתי סגורה על עצמי אם מעצבת גרפית, פנים או אדריכלית, אבל ידעתי שהכיוון קשור לתחום העיצוב והיצירה.
אהבה גדולה ומשיכה לבעלי חיים והרצון לעזור להם היו שם מאז ומעולם.
הנטייה הטבעית לעזור לאנשים בכלל ולאלו שהיו במצוקה בפרט קיימת בי מאז שאני זוכרת את עצמי.
ובנוסף, שמתי לב, שבכל מקום שאני מגיעה אליו, מגיל מאד צעיר, אני הופכת להיות דמות מרכזית, מובילה, משפיעה ומנהיגה באופן טבעי.
למעשה, תמיד ידעתי מה היעוד של הנשמה שלי (גם אם המון שנים לא הייתי באמת מודעת לזה). והאמת, שגם את בתוך תוכך יודעת.
אך, במשך שנים ארוכות, לא הבנתי שיש הבדל מהותי בין יעוד הנשמה לבין הביטוי שלו הלכה למעשה - דרך השליחות המקצועית.
אני אפילו לא חשבתי במושגים כאלה.
הלכתי בדרך שמסלילים עבורנו ולא שאלתי יותר מדי שאלות.
סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, התחלתי להתנדב ואחר כך גם לעבוד באופן מקצועי בתחום של סיוע נפשי לנפגעות תקיפה מינית ונדמה היה לי שאני יודעת בודאות מה שנועדתי לעשות כאן.
היצירה תמיד הייתה חלק מהעשייה שלי, גם אם לא שמתי אותה במרכז באופן מודע.
ובכל מקום בו התנדבתי או עבדתי הגדלתי ראש, הנהגתי, הובלתי, השפעתי;
העשייה שלי הידהדה למרחקים וגם אחרי לכתי ממקומות עבודה, השארתי מאחורי חותם שניתן לזהות את טביעת האצבע שלי עליו עד עצם היום הזה.
כשמלאו לי 30 חטפתי חתכ'ת בומבה לפרצוף, וצללתי לדיכאון עמוק.
הדיכאון היה נקודת מפנה משמעותית בחיים שלי.שם החל מסע הגיבורה שלי.
כשהכאב היה בלתי נסבל בעליל עברו לא פעם מחשבות בראשי לסיים את חיי.
ת'אמת, נבהלתי מהמחשבות על המוות והתחלתי לתהות לגבי החיים.
שאלתי שאלות וחיפשתי תשובות.
ברגעי הייאוש הרמתי ידיים לשמיים וצעקתי לאלוהים.
מי אני בכלל?
מה מהות ומשמעות החיים שלי?
ומה לעזאזל, התפקיד שלי בעולם הזה?
ולמה, למה אני כל כך סובלת...?!
עד שיום אחד קיבלתי החלטה שזהו.
בטוח שיש לחיים להציע לי משהו יותר טוב מזה.
ובודאי שיש לי עוד מה לתרום לאנושות.
בחרתי להמשיך הלאה למרות הכל וחזרתי לחיים עם נחישות לגלות מהו אותו דבר שנועדתי לעשות בגלגול הנוכחי.
הרבה שנים ניסיתי לגלות את "הדבר הזה" לבד.באותה תקופה נאחזתי אך ורק ב"זהות המקצועית שלי", בדברים החיצוניים שרכשתי לאורך השנים, בהשכלה, בתואר, בלימודים המקצועיים וגם בניסיון המצטבר בשטח.
כך, שעשיתי את מה שהוכשרתי לעשות, וכל כמה שנים הגעתי לנקודת שבר, כשהרגשתי ש"זה עדיין לא זה".
חיפשתי לדייק את דרכי המקצועית, וכמו חזרתי להיות אותה ילדה קטנה, שיורה לכל מיני כיוונים והפעם לא רק במחשבות וברעיונות אלא הלכה למעשה.
הפכתי לצרכנית מאסיבית של הכשרות וסדנאות מקצועיים - התמכרתי ללימודים.
למדתי עוד שיטות אימון, טיפול והנחיה, התמחיתי בעוד טכניקות, השתתפתי באינספור קורסים.
השקעתי את כל מרצי, זמני ובעיקר את כל הכסף שאז לא היה לי.
כל פעם התלהבתי מאיזה קורס חדש, במחשבה שהנה הישועה מחכה לי ממש מעבר לפינה, ואם רק אלמד את זה, אגלה מה נועדתי לעשות.
בנקודת הסיום של אותם לימודים תמיד חזרתי אל אותה נקודת התחלה.
אמנם ארגז הכלים שלי התעשר בעוד ידע וכלים מקצועיים וצברתי הרבה נקודות זכות.
אך, נותרתי מבולבלת, עם מלא רעיונות וכיוונים בראש, וחשבון בנק בחובה.
חלק ממסע הדילוגים משיטה אחת לשניה, גרם לי כל שני וחמישי להמציא את עצמי מחדש.
הייתי נדלקת על רעיון מסויים, יוצרת סדנא חדשה ומנסה לצאת איתה לשוק,
אחרי תקופת מה או שההתלהבות שכחה, או שזה לא הצליח להתרומם עסקית ומבלי לעצור ולבדוק עברתי לדבר הבא.
קשה לתאר במילים את רמת התסכול ולעיתים הייאוש שחשתי.
הפער בין הפוטנציאל שידעתי שיש לי ובין המימוש המלא שלו רק הלך וגדל עם כל יום שעבר.
או במילים אחרות:
השליחות המקצועית שלי לא הייתה לא מדוייקת, לא מגובשת, לא מלוטשת וגם רחוק מלהיות ממומשת, בטח שלא באופן מלא.
וכך שנים הסתובבתי בעולם, אמנם תמיד עסקתי בעשייה חשובה למען הזולת;
אך לא כזו שהביאה לידי ביטוי אמיתי ומלא את הייחודיות שלי.
וגם לא כזו שבאמת ריגשה אותי לאורך זמן.
ולא כזו שתיגמלה אותי בצורה ראויה מבחינה כלכלית.
-
-
-
אז מה עושים ואיך ממשיכים מכאן?
-
קודם כל הבנתי שאני מחפשת בכל המקומות הלא נכונים. הכרתי בכך שאני לא צריכה ללמוד עוד ועוד ועוד. שעוד תואר, תעודה או הכשרה לא באמת יעזרו לי לדייק או לממש את השליחות המקצועית שלי.
שנית, הבנתי שה"ביוץ" הבלתי פוסק של רעיונות והניסיונות לייצר כל מיני סדנאות וקבוצות בנושאים שונים ומשונים לא באמת מקדם אותי או את העסק שלי.
ואני בעיקר מבלבלת את הקהל שעוקב אחרי ולא מבין מה אני באמת עושה...
ושוב הגעתי לצומת דרכים.
רק אחרי שהסכמתי לעבור דרך נקודת המשבר של הזהות המקצועית.
יכולתי לחקור מה הם באמת חומרי הגלם מהם אני מורכבת (הרבה לפני ומעבר לזהות המקצועית והגלימה שלבשתי כל כך הרבה שנים);
נקודת המפנה כאן הייתה ההבנה שיש צורך לעצור. לאצור. ורק אז לחזור וליצור.
מצאתי את עצמי עוצרת הכל לצורך חקירה עמוקה ויסודית. על ידי כניסה פנימה לתוך הגֹּלֶם.
גיליתי את כל הנקודות מהם מורכבת השליחות המקצועית ואת שלל הנכסים שאני אוצרת בתוכי.
החל תהליך של התגלמות מחודשת אישית, מקצועית, עסקית וכלכלי.
מסע הגיבורה הזה, היה כרוך, כמו כל מסע - בלא מעט כאב, ויחד עם זאת התלוותה אליו סקרנות והתרגשות גדולה.
גיליתי כל כך הרבה נקודות אור חשובות שהם חלק בלתי נפרד מהשליחות המקצועית שלי, שעד אותו רגע היו "נקודות עיוורות" עבורי ולכן גם לא קיבלו ביטוי ראוי.
לאט לאט התחלתי לחבר את הנקודות, עד שהתגלמה לה תמונה אחת שלמה מגובשת.
זאת הייתה נקודת ציון משמעותית בתהליך, כי רק אחרי שכל חלקי הפאזל היו במקומם יכולתי להתחיל בתהליך של ליטוש ודיוק השליחות המקצועית והפעם כבר תוך כדי מימוש ועשייה בשטח.
ורק אז בחרתי לצאת לעולם, כמו פרפר המגיח מהגולם.בידיעה יותר ברורה של איזה תוצרת ייחודית, מרגשת ומתגמלת אני יוצרת ובעיקר למה זה כל כך חשוב לי ולמי זה באמת נועד.
-
-
אז מה השלב הבא?
-
גילוי היעוד הנשמתי זו נקודה חשובה מאד אך היא רק מרכיב אחד בין שלל הנקודות המרכיבות את השליחות שלנו, והוא כשלעצמו, אינו מספיק כדי לדייק את השליחות שלנו ולממש אותה.
התהליך של גילוי ודיוק השליחות שלנו בנוי מארבעה שלבים:
1. ריטוש - כל חומרי הגלם.
2. גיבוש - כל הנקודות לתמונה הגדולה של השליחות המקצועית.
3. ליטוש - דיוק וחידוד השליחות המקצועית תוך כדי התנסות ועשייה בפועל.
לסיכום, לכולנו יש יעוד נשמתי.ולכולנו יש את האפשרות לממש את הפוטנציאל הזה במלואו ולהתפרנס ממנו ברווחה ובכבוד.
יחד עם זאת, חשוב לי לציין, שזיהוי הקריאה והההיענות לצאת למסע הגיבורה למימוש השליחות המקצועית זו נקודת אל-חזור.
שליחות מקצועית זו הרפתקאה לכל החיים.
זה לא זבנג וגמרנו.
זה לא משהו ש"בודקים" אם זה מתאים.
זה לא "חצי הריון".
מסע הגיבורה של השליחות המקצועית, הוא לעיתים נסיעה ברכבת הרים - עם עליות ומורדות, דרך עם בורות ומהמורות, תהליך שמפגיש עם אתגרים ומשברים.
יחד עם זאת, זו אחת ההרפתקאות הכי משמעותיות, מצמיחות ומתגמלות שיש בחיים הללו.
עכשיו השאלה היא האם את מוכנה להתחייב ולהתמסר למימוש השליחות המקצועית שלך עד תום?
תכל'ס, זה באמת רק בידיים שלך.
על כך ועוד נדבר בהדרכה הזאת.
-
-
-
נעים מאד, שמי נילי דור האלה
אני מנטורית ומורת דרך לרגשות.
אני מלווה בעיקר "מרפאות", שעוסקות בתחום הטיפול, האימון, ההנחייה והייעוץ.
אני מאמינה שכגודל הכאב שחווינו בחיים שלנו, כך גודל העוצמה וגודל האחריות המוטלת עלינו בשליחות המקצועית שלנו.
נשים שעוסקות בתחומי הריפוי השונים והמגוונים, שנועדו לחולל טרנספורמציה אמיתית על פני כדור ארץ, מבינות שהשליחותהמקצועית הייחודית שלהן מתגבשת גם מתוך החוויות הטראומטיות, הכאבים והמשברים שהן חוו במהלך חייהן.
זה הסיפור שלי וזה הסיפור של הנשים שאני מלווה במסע הגיבורה שלהן.
אני צועדת ביחד איתן יד ביד את הדרך, ומסייעת להן לגבש, ללטש ולממש שליחות חיים מרפאה, מעצימה, מתגמלת ומעוררת השראה.
אני עושה זאת בליווי עוטף ומחבק ביחד עם היכולת המבורכת שלי לשאול את השאלות הנכונות בזמן הנכון לגילוי וחשיפת חומרי הגלם המשובחים ביותר שנמצאים בתוכן.
ביחד אנחנו צועדות כל הדרך לחיבור למהות הפנימית האמיתית, למתן משמעות חדשה לסבל שנגרם כתוצאה מטראומות ומשברים ולחיבור למנהיגות יעילה מועילה מטיבה, שופעת ומשפיעה לטובה.
על מנת שהן תוכלנה להפיץ את הניחוח של הסגולה הייחודית שלהן, להשאיר חותם משמעותי, ולהפוך את העולם למקום יותר רגיש ומרגיש, אמפטי וחומל.
אני מאמינה ששליחות מרגישים קודם כל בלב (והדרך לשם כרוכה בלהרגיש גם כאב), ושליחות מקצועית זה עסק עם מבוסס רגשות.
כדי להגיע ללב חלק מהתפקיד שלי זה לעזור לעשות "סדר" במרחב הרגשי, לדבר "רגשית שוטפת, וללמד כיצד לכלכל את הרגשות בתבונה על מנת שלא יקלקלו לך את המימוש וההגשמה.
כמו כן, כתבתי את המדריך "ספר הוראות השימוש וההפעלה של רגשות" ואת הספר המעשי "איך להפוך סיפור חיים כואב לשליחות מתגמלת מהלב". -
-
לתשומת ליבך
מספר המקומות בחדר הוירטואלי מוגבל
-
-
-
-
-
אני לא מתכוונת לשחרר הקלטה
כך שאני מאמינה שאם הנושא הזה בוער בקרבך,
את תהפכי עולמות ותעשי כל שביכולתך כדי לפנות לעצמך את הערב
ולהצטרף אלי להדרכה גדושה בחומר משובח ורלבנטי
שיעזור לך גם להבין את ההבדלים בין יעוד לשליחות
אך בעיקר יכוון וידריך אותך איפה למצוא את התשובות לשאלות
שיעזרו לך לגלות ולדייק את השליחות המקצועית שלה
כך שתוכלי לממש אותה במלואה
-
מתרגשת לעמוד לרשותך ושרותך בהדרכה הזאת ובכלל,
חיבוק חם ועוטף,
-
-